הבוקר מפרסם המשרד להגנת הסביבה את דוח הניטור הלאומי של מפרץ אילת לשנת 2022, והממצאים ממשיכים להצביע על הידרדרות המערכת האקולוגית הרגישה של מפרץ אילת – שונית האלמוגים הצפונית בעולם.
"חום שלא נמדד למעלה ממיליון שנה": נבואת הזעם של מדען האקלים
השונית באילת נחשבת מהעמידות בעולם להתחממות הגלובלית והתחממות הים. אולם, הדוח מוכיח כי הנזק לטבע הנדיר במפרץ אילת מתרחש כבר היום כתוצאה משילוב קטלני בין שינוי האקלים למעשים ידי אדם.
מהדוח, המבוצע על ידי המכון הבין־אוניברסיטאי למדעי הים באילת במימון הקרן למניעת זיהום ים ובהנחיית המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונפלד שור, עולה כי טמפרטורת פני הים במפרץ נמצאת בעלייה מאז 1988 בקצב הגבוה פי 2.5 מהממוצע העולמי.
גם האופטימיים במדענים מעריכים שאם קצב התחממות הים הנוכחי יימשך, גם השונית באילת תיכחד במאה הקרובה. זאת עוד מבלי שנזכיר את האיומים מעשה ידי אדם, שיכולים לחסל את שמורת הטבע הייחודית של ישראל הרבה יותר מהר. בראשם - הסיכונים מתוכנית תגבור שינוע הנפט מהמפרץ הפרסי במכליות דרך מסופי קצא"א באילת, תוכנית שהמשרד להגנת הסביבה הוא היחיד בממשלה שמתנגד לה.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן מבהירה: "עדיין אין חריגה מהכמות השנתית של הנפט שמשונע במפרץ שאנחנו מאשרים בהיתר". אולם, התוכנית לא ירדה מסדר היום. גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, אומר: "אנחנו מייצרים קואליציות עם שלטון מקומי ומדענים כדי להביא לשולחן הממשלה את אומדן הנזקים האפשריים לפני שחלילה תאושר כל חריגה".
סילמן מוסיפה: "בהינתן התחממות הים והעלייה בחומציות, השונית תתקשה להתמודד עם דליפות נפט ופיתוח לא אחראי".
פרופ' אמריטוס אמציה גנין מהמכון הבין־אוניברסיטאי למדעי הים באילת מדגיש כי "כל מכלית שמגיעה למפרץ אילת מגדילה את הסיכון לזיהום ים קטסטרופלי ואנחנו לא יכולים לקחת את הסיכון הזה. יש חשיבות עולמית לשונית הייחודית באילת. הנזק הפוטנציאלי למדינה מהתוכנית רב מכל תועלת כלכלית".
מנכ"ל ארגון הגנת הסביבה הימית "צלול" מור גלבוע אומר: "הדוח הוא תמרור אזהרה חמור ודגל שחור מעל ממשלת ישראל, שאפשרה לקצא"א לשנע באילת 2 מיליון טונות נפט בשנה, כשהיא ממשיכה ללחוץ לאישור ל־10 מיליון טונות בשנה. 80% מכלכלת אילת נסמכת על תיירות וכל הגורמים המקצועיים מתריעים מהסכנה. לכן על הציבור לעלות שלב במאבק, מחשש שהממשלה תיכנע להפיכת ישראל לצינור שירפד את כיסיהם של ברוני הנפט, שגם אינו מיועד כלל למשק הישראלי".
חלק ניכר מהנזק שנגרם לשונית כתוצאה מסערת החורף של 2020 נבע ממתקני תשתית בחופים שהתפרקו. רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, מזהיר: "מוסדות התכנון והרשויות המקומיות יצטרכו להבין שתחום חוף הים צריך להישאר נקי מפיתוח. זאת מכיוון שסערות כמו שהיו בחורף 2020 וגרמו נזק אדיר למפרץ רק ילכו ויתגברו".