רעבים לפתרון: הפאנל הבין־ממשלתי לשינוי אקלים של האו"ם (IPCC), המורכב ממדענים מ־52 מדינות, פרסם ביום חמישי האחרון דוח דרמטי שלפיו האנושות כבר נמצאת בעיצומו של משבר מזון הולך ומחריף. הסיבות: משבר האקלים החריף והעובדה שהמין האנושי ניצל כבר בקצב חסר תקדים את מרבית שטח כדור הארץ הפנוי לו לגידול מזון. שטח זה מצטמק במהירות בעקבות שינויי האקלים שהופכים אדמות חקלאיות רבות ללא ראויות לעיבוד. 
 

זאת ועוד, בניסיוננו להאכיל את העולם שאוכלוסיית בני האדם בו רק הולכת וגדלה, מגדלי בקר למשל משתלטים, ברשות ממשלות, על שטחי יערות שהם נשק במאבק נגד התחממות העולם, ורק מזהמים יותר את הקרקע והמים ותורמים להתחממות. בני האדם מנצלים כבר כעת 72% משטח כדור הארץ (שאינו קפוא), כדי להאכיל, להלביש ולספק את צורכי האוכלוסייה הצומחת בכדור הארץ. 
 

הדוח מזהיר כי החקלאות, בירוא היערות ושינוי בייעוד הקרקע מייצרים כמעט רבע מכלל פליטות גזי החממה הגורמות למשבר האקלים. הדוח מזהיר כי שינויי האקלים, ובצדם יותר שיטפונות וסופות ומנגד בצורות, שריפות ומידבור, ישבשו, ולאורך זמן גם יצמצמו, את אספקת המזון העולמית ויביאו להחרפת גלי ההגירה בעולם.
 

בפורום הישראלי לתזונה בת־קיימא טענו בסוף השבוע כי הדוח החריף שפורסם רק מדגיש את התעלמותה של ממשלת ישראל לוודא כי החקלאות ותעשיית המזון בארץ אחראיות, ביחד עם עמיתותיהן, להתחממות הגלובלית. הפורום הישראלי טוען כי אחד הפתרונות הנחוצים להילחם במצב הקשה הינו שינוי בהרגלי ייצור וצריכת מזון. הפורום קורא לממשלות ולאזרחים לעבור "ממזון בזבזני במשאבי טבע", בראש ובראשונה בשר - לתזונה על בסיס צמחי, כאסטרטגיה הכרחית בהתמודדות עם משבר האקלים. 
 

על פי ה־IPCC, לא ניתן יהיה לשמור על הטמפרטורות הגלובליות ברמות בטוחות, אלא אם כן יהיה שינוי בדרך שבה העולם מייצר מזון ומנהל את משאבי הקרקע. ד״ר אלון שפון, יו״ר הפורום לתזונה בת־קיימא, מסביר: ״נכון להיום לא קיימת תוכנית אב למזון שתוכל להבטיח לכל תושבי ישראל ביטחון תזונתי היום ובעתיד, שתציב יעדים ברורים לחקלאות הישראלית ושתהווה את המקור לעיקר אספקת המזון בישראל, ובכך תפחית במידה משמעותית את אי־הביטחון התזונתי. אנו קוראים למשרדי הממשלה לבנות תוכנית שתבחן תרחישים צפויים של אתגרי אספקת מזון בעתות משבר, כמו שינויי אקלים". 
 

ד״ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה, מדגישה: ״לא צריך לחכות למדיניות ורגולציה של הממשלה, כי מניסיוננו זה ייקח שנים רבות, והנזק לסביבה מצטבר בכל יום. לכן כל אחד מאיתנו יכול וצריך לעשות צעד אחד קטן - ולהפחית בהדרגתיות את צריכת מוצרי המזון מן החי (בדגש על בשר בקר). לא חייבים להיות טבעונים מחר בבוקר, אבל אם כל אחד מאיתנו יפחית ב־%10 או 20% את צריכת הבשר, החלב והביצים שלו, השינוי יהיה עצום". 
 

ד״ר דורית אדלר, דיאטנית בכירה, ונשיאת הפורום לתזונה בת־קיימא, מוסיפה: ״תזונה מבוססת מזון בריא מהצומח היא התזונה המומלצת לבריאות והפחתת מחלות: לב, סוכרת, סרטן ועוד. התזונה הים תיכונית המומלצת גם על ידי משרד הבריאות הינה בעיקרה תזונה מבוססת מזון מהצומח, עם כמויות מתונות של דגים, ביצים ועוף ודלה בבשר אדום, סוכר, מלח ושומנים רוויים ומטוגנים. 
 

"אימוץ דפוס תזונה זה על ידי האוכלוסייה צפוי להקטין את שיעורי התחלואה משמעותית ולהגדיל את הביטחון התזונתי הלאומי, שכן חלק גדול מתזונה זו מגודל כבר כיום  בישראל ויאפשר הזנה במצבי חירום ומשבר אקלימי. לכן מומלץ לכולנו לאמץ את התזונה הזאת למען בריאותנו, אבל גם בתרומתנו לעצירת מצב החירום האקלימי, שהיא קריטית כיום ולדורות הבאים".