המשרד להגנת הסביבה פרסם הבוקר (שני), זו השנה השביעית, את מרשם הפליטות של המפעלים בישראל (מפל"ס), הכולל מידע מקיף על אודות פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים מהמפעלים וגורמי זיהום הגדולים. על פי הדוח, בפליטות המזהמים השגרתיות לאוויר בשנת 2018 חלו הפחתות של 4% לעומת 2017 בניקוי זיהום אוויר שנגרם משריפות פסולת. עם זאת, כמות פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים במפל"ס בשנת 2018 גבוהה ב-28% מהכמות שדווחה בשנת 2017, בשל אותם אירועי שריפות משמעותיים ורבים מדי שארעו בשנה החולפת במטמנות פסולת ברחבי הארץ.

הדוח מציג באור חיובי את השיפור בפליטת המזהמים מהתעשייה, זאת בניגוד מוחלט לדוח מבקר המדינה האחרון שפורסם בנושא ומתח ביקורת חריפה על אוזלת ידה של הממשלה באכיפת היתרי פליטות המזהמים והעמידה בחוק אוויר נקי על החברות המזהמות הגדולות במשק בהן בתי הזיקוק של בז"ן ושל פז ומפעלי קבוצת כיל בהם רותם אמפרט-נגב ומפעלי ים המלח. המפל"ס מציג תמונה כמעט אוטופית, למשל בחלק המתייחס לקבוצת בז"ן וכאילו נכתב על ידי דובריה מוצא המשרד להגנת הסביבה כי "השוואת פליטות מבתי הזיקוק בישראל עם בתי זיקוק באירופה, בנרמול לפי כמות זיקוק נפט גולמי, מעידה כי פליטות תחמוצות חנקן בישראל דומות לממוצע באירופה, פליטות תחמוצות גופרית נמוכות ביחס לפליטות באירופה ופליטות בנזן בישראל הן הנמוכות ביותר מבין המדינות שנבדקו". 

לעומת זאת, במשרד מספרים על ירידה בפלליטת גזי החממה לאטמוספירה. כשהם מציינים כי דיווחי המפעלים לדוח מקיפים רק 60% מכלל הפליטות של ישראל, מעידים במשרד להגנת הסביבה כי פליטת גזי חממה המדווחת למפל״ס פחתה ב-17.3% בין השנים 2012 ל-2014 עקב המעבר לשימוש בגז טבעי המהולל בישראל כגאולה, בעודו בעצמו מקור עיקרי של פליטת גזי חממה הרסניים. למרות השבחים, מהדוח עולה עוד כי בחמש השנים האחרונות לא נמשכה הירידה בכמות פליטות גזי החממה וזאת בשל עלייה של 13% בצריכת החשמל המבוסס על אותו גז טבעי.

עורכי הדוח מקדישים חלק נפרד גם לפצצה המתקתקת של ריכוז התעשיות המזהמות בכלל באזור מפרץ חיפה וגם אומרים כי חל שיפור: "במפרץ חיפה חלו הפחתות מצטברות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר של 45% עד 81% משנת 2012. בשנת 2018 לבדה התרחשו הפחתות של 10% עד 45% - כולל הפחתה של 23% בפליטות תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (NMVOC) בין היתר בשל סגירת חיפה כימיקלים". עם זאת מציין המשרד להגנת הסביבה כי "במפרץ חיפה התרחשה עלייה של 16% בפליטות תחמוצות גופרית בשל עלייה בהיקף פעילות בשמן תעשיות שמנים ועלייה של 12% בפליטות בז"ן".

מי שסופגת ביקורת בדוח היא חברת החשמל, שממנה נובע עיקר הזיהום. "אף שמדינת ישראל עשתה כברת דרך לצמצום הזיהום, הפליטות לנפש של תחמוצות חנקן בישראל עדיין כפולות מהפליטות לנפש באיחוד האירופי. המקור המרכזי לפליטות מזהמים אלה לאוויר נותר תחנות הכוח הפחמיות בחדרה ובאשקלון", מציינים במשרד להגנת הסביבה.

הנתונים מטרידים גם בכל הנוגע לשריפת פסולת: "מדי שנה, מתרחשות תקלות ושריפות במפעלים המדווחים למפל"ס, לרבות במטמנות. בדרך כלל, מדובר בשריפות קטנות או בבעירות פנימיות נקודתיות במטמנות שאינן משפיעות באופן דרמטי על תמונת המצב השנתית. ואולם, בשנת 2018 התרחשו שלושה אירועי שריפות משמעותיים - הפליטות לאוויר מהשריפות במטמנות אפעה ודודאים גרמו לעלייה בפליטות חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים בבני אדם, של 28%. כלל שריפות הפסולת תרמו בשנת 2018 ל-60% מפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר" לאור ההיקף המשמעותי של הזיהום, החל המשרד להגנת הסביבה לנקוט בהליכי אכיפה כנגד מטמנות דודאים ואפעה, ונציגיהן מוזמנים לשימועים.

ארגוני הסביבה בחיפה: "המדינה לא עומדת בהתחייבויותיה הבינ"ל"

ד"ר רויטל גולדשמיד, מ"מרכז מחקר סביבתי חיפה" אומרת בתגובה לדוח: "רק סגירת תעשיות מזהמות היא צעד אפקטיבי להפחתת זיהום סביבה. גם במפרץ חיפה וגם באשדוד, שתי בירות הפטרוכימייה הישראלית הסובלות מתחלואת זיהום קשה. המקום היחידי בו הוחמרה הרגולציה והוכחה כאפקטיבית היתה אכיפה על בנזן (חומר מסרטן ודאי מתעשייה) אבל העבודה לא הושלמה - חריגות הבנזן בבז"ן לא פסקו ב-2018, 23 חריגות מהחוק נמדדו רק בתחנה הצמודה למפעלי החברה. באותיות הקטנות של הדוח נרשמת עלייה של אלפי אחוזים בכמות פליטות לאוויר של חומרים מסרטנים וחשודים כמסרטנים ועלייה גם בגזי חממה מאז 2016 (דוח שני ששומר על מגמה זו). עוד מעיד המפל"ס כי מדינת ישראל לא עומדת בסטנדרטים בינלאומיים ולא בהתחייבויותיה הבינלאומיות להפחתת פליטות גזי חממה. כאשר נרשם בדוח כי פליטת תחמוצות חנקן, גופרית וחומצות ריאקטיביות ומסוכנות (HF, HCl) גבוה יותר בישראל לעומת האיחוד האירופי".

תומר חזן ממיזם "סביבתית – דיווח מפגעי סביבה" אומר על ממצאי הדוח: "הקורא התמים עשוי לחשוב שהשריפות במטמנות הפסולת הן הדבר הנורא ביותר שאירע בשנת 2018. הקורא התמים אולי יחשוב שבתי הזיקוק בארץ כבר ביצעו את כל ההפחתות הנדרשות וכעת מטמנות הפסולת הן הרעה החולה הדורשת טיפול. אז בשביל הקורא התמים, בזמן שבשריפת הפסולת ב״אפעה״ נמדדו 2 חריגות בנזן (אחת של 1% ואחת של 80%), במפרץ חיפה נמדדו 22 כאלה (מ-1% ועד 210%). בזמן עבודה רגילה. כנראה שגם המשרד להגנת הסביבה כבר הבין שאין לו יותר איך לפעול בנושא זיהום האוויר התעשייתי במפרץ חיפה ולכן לא מדגיש את הנתונים הללו. בהיעדר רגולטור שיגן על האינטרס הציבורי, נותר רק לדחוף למימוש תוכנית 'מפרץ החדשנות' לפי מתווה רשות מקרקעי ישראל".

עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה, דווקא מתייחסת למטרד וסכנות שריפות הפסולת שהדוח מדגיש ואומרת: "לראשונה, מודה המשרד בכשל החמור והמתמשך בנושא הפסולת שאנחנו מתריעים עליו כבר שנים: עלייה של 28% בפליטות חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים בבני אדם בשנת 2018 כתוצאה משריפות בשני אתרי הטמנה בלבד, ככל שהם נתונים חמורים בפני עצמם, הם חלקיים בלבד ומשקפים את הפליטות מאתרי ההטמנה הגדולים ותחנות המעבר המורשים, אבל אינם לוקחים בחשבון את הפליטות היומיומיות משריפות של פסולת מעורבת, כולל פסולת אלקטרונית, ממאות תחנות המעבר הלא מוסדרות ואתרי הפסולת הפיראטיים שנמצאים בכל מקום וכמעט ליד כל ישוב במדינה. נושא הטיפול בפסולת בכלל, ובתופעת שריפת הפסולת הלא חוקית בפרט, הוא תעודת עניות קשה למדינה ולמשרד להגנת הסביבה אשר לא התקדם בנושא הזה כבר שנים ואפילו להפך. שריפות הפסולת שמוגדרות ע"י המשרד להגנת הסביבה כ'תקלות' הן למעשה השגרה, ובפועל אירועי השריפות רק עולים, כמויות הפסולת שלא מטופלות לפי החוק עולות ואין באופק שום צפי לשינוי מעמיק בניהול הפסולת במדינה והתוצאה היא לא רק פגיעה בסביבה אלא גם פגיעה קשה בבריאות התושבים כתוצאה מהשריפות".