מהדורות חדשות ברחבי העולם נפתחות בשנים האחרונות באירועי מזג האוויר הקיצוניים הפוקדים את כדור הארץ בקצב הולך וגובר בשל שינויי האקלים. מחקר שפורסם לאחרונה מגלה כי סכנה חמורה לא פחות נשקפת בשל הרגלי התזונה של בני האדם.
השיח על הגורמים למשבר בהתנהגות האדם והדרכים להתמודד עם השלכותיהם נסב בעיקר על קצב השינוי באופן שבו אנחנו מייצרים וצורכים את האנרגיה שלנו ולא את המזון שלנו. לעולם המדע ידוע כי מחד שינויי האקלים פוגעים בשטחי גידול המזון והופכים אותם ללא ראויים או לא פוריים ומציבים את האנושות בפני משבר מזון גלובלי, ומאידך לצורה שבה העולם מייצר וצורך מזון כיום אין עוד עתיד.
דוח EAT-Lancet שפורסם לאחרונה מביא סקירה מדעית על תזונה בריאה לאדם ממערכות מזון בריאות לסביבה. יוזמי הדוח בישראל הם מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב והפורום הישראלי לתזונה בת קיימא.
הדוח, פרי עבודתם של 37 מדענים מובילים בתחומיהם מ־16 מדינות, מזהיר: "ילדינו יירשו את כדור הארץ לאחר שהושחת באופן חמור, וחלק ניכר מהאוכלוסייה יסבול מתת־תזונה וממחלות שאפשר למנוע. בהיעדר פעילות מתאימה יסתכן העולם בחוסר יכולת לעמוד ביעדים שהציב האו"ם לפיתוח בר־קיימא (SDGs) ובהסכם פריז לבלימת החמרת שינויי האקלים".
עוד קובע הדוח: "כיום, תזונה לא בריאה היא גורם סיכון גדול יותר לתחלואה ולתמותה בהשוואה למין לא מוגן ושימוש באלכוהול, סמים וטבק – כולם גם יחד. ייצור המזון הגלובלי מאיים על יציבות האקלים ועל חוסנן של המערכות האקולוגיות, והוא הגורם היחיד הגדול ביותר להידרדרות סביבתית".
פרופ' תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע, אומרת: "דוח EAT-Lancet מציע מתווה להתמודדות עם אתגר סביבתי וחברתי עולמי עצום – ייצור מזון לאוכלוסיית אדם שגדלה פי ארבעה בתוך כמאה שנה בלי שנשאיר אחרינו אדמה חרוכה לדורות הבאים". פרופ' דיין מדגישה כי הפעילות לייצור וניצול מזון בים וביבשה היום משפיעה השפעה ניכרת על המערכות האקולוגיות הטבעיות וכן על שינוי האקלים הגלובלי.
הדוח מציע גם פתרונות, מגדיר לראשונה מטרות אוניברסליות מבוססות מדע עבור מערכת המזון הגלובלית וקורא להצבת יעדים לתזונה בריאה ומקיימת שיאפשרו להאכיל כ־10 מיליארד בני אדם, הצפויים לאכלס את כדור הארץ כבר ב־2050.
"תזונה המדגישה את תפקידה המכריע בחיבור בין בריאות בני אדם לקיימות סביבתית, ואת הצורך בשילוב בין השניים, צריכה להיות מורכבת בחציה מירקות ופירות. החצי השני של הצלחת, המוצג על בסיס התרומה הקלורית, צריך להכיל בראש ובראשונה דגנים מלאים, מקורות חלבון מהצומח, שומנים צמחיים בלתי רוויים וכמויות צנועות של מקורות חלבון מהחי".
"המעבר לתזונה בריאה כולל הכפלה בצריכת סוגי מזון בריאים כגון פירות, ירקות, קטניות ואגוזים, והפחתה של יותר מ־50% בסוגי מזון בריאים פחות, כגון סוכר מוסף ובשר אדום, בעיקר על ידי הפחתת הצריכה העודפת במדינות עשירות", קובעים המומחים.