מה שווה החלטת ממשלה על שינוי כיוון סביבתי? לא הרבה. ובמילים אחרות: דיבורים לחוד ומעשים לחוד. בספטמבר 2015 אושרה בעצרת הכללית של האו"ם "אג'נדה 2030 לפיתוח בר־קיימא", אשר כוללת 17 יעדים גלובליים לעולם טוב יותר. יעד מספר 14 עוסק בשימור האוקיינוסים, הימים והחיים התת־ימיים, שלחשיבותו קיבלנו תזכורת בסוף השבוע כאשר 160 ק"מ מחופי ישראל נפגעו מזיהום זפת חמור.

בדיקת המרכז להעצמת האזרח מעלה כי החלטת ממשלה 4631 שהתקבלה ביולי 2019 ברוח החלטת האו"ם, ביקשה לשלב מדדי פיתוח בר־קיימא בתכנון האסטרטגי ובעבודת משרדי הממשלה. ההחלטה אף הורתה למשרד החוץ ולמשרד להגנת הסביבה להציע מדדי פיתוח בר־קיימא בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים ולסייע למשרדי הממשלה בהטמעתם. אולם מאז ועד היום לא נעשתה בשני המשרדים כל עבודת מטה לקידום בפועל של מדדים מהסוג הזה.

במענה לפניית המרכז להעצמת האזרח באשר ליישום החלטת הממשלה, נמסר ממשרד החוץ שתנאי מקדים להצעת מדדי הפיתוח הוא הסוגיות האסטרטגיות הנקבעות על ידי המועצה הלאומית לכלכלה ומאושרות בהערכת מצב אסטרטגית כלכלית חברתית, אשר מוצגת בפני כל ממשלה חדשה בישראל בתוך 30 יום מהקמתה. לטענת המשרד "בשל המצב הפוליטי בישראל ומשבר הקורונה, הסוגיות האסטרטגיות לא הוגדרו ולכן לא ניתן היה לפתח את המדדים האלו".

מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח מיכל ש. צדוק אומרת ל"מעריב": "ללא תוכנית פעולה מסודרת והגדרת מדדים, יישום היעדים יישאר חלום רחוק. סוגיות רחבות וקריטיות כמו הגנת הסביבה יישארו ללא מענה, ואנחנו נמשיך לראות אירועים כמו אסון הזפת, עם פגיעה משמעותית בסביבה ובבעלי חיים ללא טיפול מהיר, יעיל ומציל חיים. אנו קוראים לגורמים האחראים לא לחכות לאסון הבא ולפעול בהקדם כדי לייצר אסטרטגיה ומדיניות ברורה ואפקטיבית, הכוללת גם מענה במקרים של אסונות אקולוגיים".