מדוח ראשון מסוגו של המשרד להגנת הסביבה המתפרסם היום (ראשון) עולה כי מעבר לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בהיקף של 40% ב־2030 – יעד שהמשרד סבור כי ניתן ואף הכרחי להגיע אליו – יוביל לחיסכון של 4.5 מיליארד שקל למשק בשנה. עוד עולה מהדוח כי מעבר לכלי רכב חשמליים בהיקף של 25% ב־2030 יחסוך למשק 970 מיליון שקל בשנה זו.
זאת הפעם הראשונה שהמשרד להגנת הסביבה, המוביל מאבק בתוך הממשלה למעבר לכלכלה דלת פליטות גזי חממה, מכמת בדוח מפורט את הנזקים הכלכליים לישראל מהמשך ייצור החשמל לתעשייה ולבתים בעיקר מדלקים מאובנים, כמו גז טבעי, ושל המשך צריכת הדלק לתחבורה בעיקר מנפט ותזקיקיו.
החישוב שביצע המשרד בשיתוף אקוטריידרס חושף כי העלות החיצונית של פליטות המזהמים לאוויר מכלל המקורות בישראל ב־2018 עמדה על 31 מיליארד שקל. עלות חיצונית זו מורכבת מ־19.8 מיליארד שמקורם בפליטת מזהמים המשפיעים על איכות האוויר ברמה המקומית וגורמים לתחלואה ותמותה בישראל, ומ־11.3 מיליארד שמקורם בפליטת גזי חממה הגורמים לנזק ברמה הגלובלית במשבר האקלים.
מקור הפליטה הראשי מבחינת העלות החיצונית המוטלת על המשק הוא התחבורה לסוגיה – 38%. אחריה תחנות הכוח לייצור חשמל שהיוו 30%, ואחריהן התעשייה, עם 16%. מקורות נוספים הם: ענפי הטיפול בפסולת ושפכים (10%), חקלאות (3%) וגזי קירור (2%).
ישראל מפגרת הרחק מאחורי הכלכלות המובילות בעולם במעבר לאנרגיות מתחדשות, עם יעד של 17% בלבד ממשק החשמל עד 2030, כשאת מדרגות הביניים עד אז - 5% ב־2014 ו־10% ב־2020 - הממשלה היוצאת פשוט החמיצה. ב־2014 רק 1.5% מהחשמל בישראל היה "נקי", וב־2020 רק 5.85%. רק לשם השוואה, במדינות האיחוד האירופי אין מדינה כמעט שלא עומדת כבר על כ־20% אנרגיות מתחדשות, בעוד מדינות בצפון אירופה נמצאות כבר ביעדים של 40%־50%.
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ציינה: "הדוח מציג תמונת מצב מבהילה, ולראשונה שם תג מחיר בשקלים על הפליטות המזהמות. המסקנה היא שמלחמה במשבר האקלים היא בליבת החוסן הלאומי והכלכלי של ישראל וצריכה לשמש את הממשלה, מוסדות התכנון וחברות מסחריות בבואם להעריך את התמונה הרחבה של השפעות זיהום האויר וגזי החממה עלינו. יש להעלות את היעד הישראלי לאנרגיות המתחדשות ל־40% עד 2030, ולאפס את הפליטות המזהמות עד 2050".