בארגון "אדם, טבע ודין" מתריעים כי ישראל אינה ערוכה לנזקי שטפונות בעקבות משבר האקלים בעונה הגשומה הבאה, שכבר הוכח כי היא חשופה אליהם בשנים האחרונות.

"הלב נשבר למראה הנזקים וההרוגים בשטפונות באירופה. אנחנו בישראל תמיד נרתמים ושולחים משלחות חילוץ וסיוע, אבל לא פחות חשוב מכך - להירתם ולהוביל את ההתעוררות העולמית נוכח משבר האקלים שכבר מכה בנו ולהוביל את המעבר לכלכלה עולמית דלת פחמן. לא להיגרר, לא לתרץ. להוביל. אין לנו ברירה", אומרים בארגון ומזכירים כי רק לאחרונה הקדיש משרד מבקר המדינה פרק שלם בדוח האחרון שהפיץ ובו התראה חמורה מפני אי היערכותן של הרשויות בישראל לשטפונות.

מי נגר, מי הגשמים הניגרים ברחובות הערים ללא אגירה, חלחול וטיפול כלשהו, נתפסים בישראל כמטרד ולפיכך מנוהלים באופן חלקי וכושל אשר מביא לא פעם לפגיעות בנפש וברכוש. ב"אדם, טבע ודין" מזכירים כי רק בשנת 2020 נהרגו חמישה בני אדם בעקבות אירועי ההצפות והשטפונות שגרמו גם לנזק כלכלי אדיר במאות מיליוני שקלים.

תמונת לווין של השיטפונות בגרמניה (צילום: רויטרס)תמונת לווין של השיטפונות בגרמניה (צילום: רויטרס)


"נזקי השיטפונות אינם רק סכנה אלא גם בזבוז של משאב אדיר שישראל זקוקה לו. משק מים חסון הוא משימה אסטרטגית לאומית והניהול שלה הוא חלק קריטי מההיערכות למשבר האקלים שכידוע יחריף את התופעות הללו. המדינה חייבת לקחת אחריות כוללת, תקציבית וניהולית ולא יכולה להמשיך להתנהל תוך ביזור האחריות בין רשויות מקומיות, רשות המים, רשות הניקוז וגופים נוספים. יש צורך דחוף בבעל בית", מזהירים בארגון.

בנייר עמדה שניסח "אדם, טבע ודין" מדגישים אנשי הארגון כי לפי התחזית ל-2048 אוכלוסיית ישראל תגדל לכדי 15 מיליון תושבים כלומר תוספת של כ-50% ב-28 שנים כשיותר מ-92% בערים עם בנייה חדשה וצפופה, בלתי חדירה למי נגר.

"הדרישה לפירוט דרכי הניקוז והחילחול חייבת להיעשות במסגרת תכנית הפיתוח, שהכנתה מהווה תנאי למתן היתר בניה. האינדיקציות הרבות שמתקבלות מהשטח הינן שככל הנראה הוראות אלו לא מקויימות בהיקף נרחב", מזהיר הארגון וממליץ לממשלה על שורת צעדים בהם קידום יעדים אסטרטגיים לאומיים לניהול מי הנגר בישראל, חיוב הכנת תכניות אב בכל רשויות הניקוז ועוד.