השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג פנתה אתמול אל ראש הממשלה נפתלי בנט במכתב שבו התריעה: "יש להכריז על משבר האקלים העולמי כמצב חירום ואיום אסטרטגי על ישראל, אין לנו זמן לבזבז". זאת משום שישראל מצויה באחד האזורים הרגישים בעולם לשינוי האקלים. אבל האם הממשלה הנכנסת מודעת לשממה שהותירה מאחוריה הממשלה היוצאת בנושא?
ב־12 בדצמבר 2015 אושרר באופן רשמי הסכם פריז, שעליו חתמו 196 מדינות ובמסגרתו התחייבו המדינות החתומות לפעול לצמצום פליטת גזי החממה שלהן, וב־14 בנובמבר 2016 הצטרפה גם ישראל. בשנת 2018 קיבלה הממשלה את החלטה 4079 בעניין "היערכות ישראל לשינוי אקלים: יישום ההמלצות לאסטרטגיה ותוכנית פעולה לאומית", העוסקת בהיערכות הלאומית של ישראל לשינויי האקלים.
מבדיקת מעקב שביצע המרכז להעצמת האזרח עולה כי יישום ההחלטה לוקה בחסר באופן מהותי - תכלית ההחלטה טרם הושגה והתהליכים נמצאים עדיין בשלבי הבשלה. ניכר כי המינהלת שהקימה הממשלה אכן פועלת ליישום ההחלטה ולקידום נושא היערכות ישראל לשינויי אקלים, אך מעורבותם של משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים והטמעת הנושא בעבודתם עדיין נמוכה: מתוך שמונה סעיפים ביצועיים שנבחנו סעיף אחד בלבד יושם במלואו בעוד ששישה סעיפים יושמו באופן חלקי בלבד, וסעיף אחד לא יושם כלל.
מפירוק ההחלטה למרכיביה עולה תמונה עגומה של סחבת ממשלתית אופיינית גם בנושא הקריטי ביותר המונח על שולחנן של מרבית ממשלות העולם. מינהלת היערכות לשינויי אקלים אומנם הוקמה ואיתה גם שבע ועדות משנה בתחומים השונים - ממחקר ועד היערכות למצבי חירום - המורכבות מנציגי כל משרדי הממשלה. אבל תפקידיה של המינהלת, כפי שהוגדרו בהחלטת הממשלה, יושמו חלקית בלבד.
לדוגמה, בהיותה זרז ליוזמות מדיניות בתחום שינויי האקלים, קידמה המינהלת מספר יוזמות כמו שיתופי פעולה בין־משרדיים, פעולות הסברה וכנסים לממשלה ולכנסת וכן יוזמות בקרב הרשויות המקומיות ועם גופי מחקר. עם זאת, מקרב כלל היוזמות הללו לא נמצאו כל תהליכים שמשמעותם ותוצאתם המעשית היא שינוי מדיניות ממשלתית להיערכות לשינויי האקלים.
גם המטרה לפתח תורת קבלת החלטות המבוססת על ניהול סיכונים לא יושמה, משום שמרבית המשרדים לא הכינו תוכנית סדורה המותאמת לתחומם ולא הטמיעו תוכנית כזאת בסדרי העבודה וקבלת ההחלטות שלהם.
נציגי המינהלת פועלים להגברת המודעות הממשלתית על ידי פעילות הסברתית לגורמי הממשלה, אבל קביעת כיווני הפעולה לשיתוף הציבור במידע, אחת ממטרותיה החשובות של המינהלת, טרם מומשה עד היום. גם המטרה שהוצבה בהחלטת הממשלה להגשת דוח שנתי לשרים על ידי המינהלת ופרסומו לציבור יושמה חלקית, משום שרק במאי 2021 פורסם הדוח הראשון, שלוש שנים לאחר קבלת ההחלטה, בשנים שבהן המאבק במשבר האקלים והמחקרים בנושא דינמיים ומשתנים תכופות.
מכיוון שלא הוגשו הדוחות האמורים לממשלה בזמן, ועבודת איסוף וריכוז המידע עבור הממשלה אינה רציפה ומלאה, אין כל אפשרות לדעת בצורה מרוכזת גם מהי מידת ההתקדמות של המשרדים עצמם ביישום המלצות המינהלת בנושא תוכניות הפעולה הלאומיות והכנת תוכנית הסתגלות לשינויי האקלים.
מנכ״לית המרכז להעצמת האזרח מיכל ש. צדוק אמרה ל"מעריב": "לצערנו הרב, בחלוף כשלוש שנים ממועד פרסום החלטת הממשלה, מדוח המעקב שערכנו עולה כי יישום ההחלטה לוקה בחסר באופן מהותי, וכי אחוזי הביצוע נמוכים ביותר. אנו תקווה כי כל משרדי הממשלה הרלוונטיים להחלטה יפעלו בהקדם ליישום המלא שלה, ונראה שינוי מדיניות אמיתי בהיבטי האקלים, הקריטיים לכל אחת ואחד מאזרחי המדינה".