כן לאגרה? השיח הציבורי סביב הטלת אגרת גודש על מטרופולין תל אביב העלתה שיח ציבורי הן בקרב האזרחים המגיעים למקומות העבודה באזור המרכז דרך הכבישים המהירים, וגם בממשלה שמחפשת את הדרך הנכונה שמיסוי זה ישפיע באופן מיטבי על התקציב. אך האם אגרת הגודש תהיה יעילה בישראל? עבודה אקדמית שהוגשה על ידי שחר רואש ורז קטינקה, שתי סטודנטיות מהמכללה האקדמית רמת גן בתוכנית לכלכלה וניהול, בהדרכת ד"ר ניר יעקבי, גורסת - לא בטוח.

כאמור, אגרת גודש היא שיטת מיסוי, לפיה בכניסה לאזורים תחבורה עמוסים, מוטלת אגרה על בעלי רכבים פרטיים. מטרתה היא לארגן את השימוש בכבישים בשעות העומס בצורה יעילה, ולגרום לאנשים לקבל החלטות רציונליות המשקפות את עלות הזמן המבוזבז של שאר הנוסעים בכביש.

הציפייה בהטלת אגרה זו, היא שמי שלא מוכן לשלם את העלות האמיתית שבנסיעה ברכב פרטי, יעדיף כתוצאה מכך להשתמש בתחבורה ציבורית. אגרות גודש נהוגות במקומות שונים בעולם, כפי שהדגימו הסטודנטיות בעבודתן. בריטניה, גרמניה, שבדיה וארה"ב, הן רק חלק מהמדינות המנהיגות אגרה כזו מזה שנים רבות, ונהנות מהפחתה בעומס על הכבישים ובפקקי תנועה, לצד כדאיות בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה עם ביקוש גבוה.

פקקים באלוף שדה (צילום: אבשלום ששוני)
פקקים באלוף שדה (צילום: אבשלום ששוני)

הצפיפות בכבישים בישראל - מהגדולות בעולם

בישראל, התכנון הוא להטיל אגרת גודש על כניסה ויציאה מאזור גוש דן ברכב פרטי, במהלך ימי עסקים. לצורך קביעת סך החיוב, יחולק אזור גוש דן ל 3 אזורי תשלום, כאשר סך כל הגביה יקבע על-פי תנועת כלי הרכב בין טבעות אלו ובכל מקרה לא יעלה על 37.5 ש"ח מדי יום. מי שיתקין ברכבו תג אלקטרוני יזכה להנחות מסוימות בתשלום וכן נקבע כי אופנועים ישלמו 50% מהתעריף ומשאיות ישלמו תעריף כפול – בהתאמה להשפעתם על פקקי התנועה.

לפי העבודה, הצפיפות בכבישים בישראל היא מהגדולות בעולם המערבי, אם לא הגדולה ביותר. מצב זה נוצר עקב שילוב של גורמים שונים, ביניהם הפריון שגדל ב-3% לשנה וכן מספר כלי הרכב שנמצא בעלייה משמעותית. לצד זאת, ההשקעה של ממשלת ישראל בתחבורה קטנה בהרבה משאר מדינות המערב. 

פקקים בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני)
פקקים בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני)

היתרונות של אגרת גודש בישראל

מתנגדי התכנית הממשלתית טוענים כי מטרת אגרת הגודש היא אך ורק כדי להגדיל את הקופה הציבורית, אך עבודתן של הסטודנטיות טוענת כי אגרת גודש תפחית את מצב הפקקים בישראל ולכך מספר יתרונות, מעבר ליעילות כלכלית ועליה מידית ברמת ואיכות החיים.

• מערכת החינוך בפריפריה תשתפר, משום שמורים איכותיים יוכלו להגיע מהמרכז לעבודה בפריפריה בקלות
• כתוצאה מצמצום הפערים בחינוך, יצטמצמו גם פערים חברתיים וסוציו אקונומיים
• בדומה לנעשה במדינות אחרות, יהיה ניתן להשתמש בסכומים שנגבו באמצעות אגרת הגודש, לפיתוח תשתיות התחבורה הציבורית.

בעבודה, השתמשו הסטודנטיות במודל המחשב את גודל מס הגודש לפי פרמטרים שונים. אמנם מדובר במודל הדורש התאמות, אך ניתן להשתמש בו כבסיס יעיל להחלטות המתקבלות לגבי אגרת הגודש העתידית בגוש דן. כפי שעולה מן העבודה, תקציב המדינה עד כה לא הפריש סכום המאפשר פיתוח אידיאלי של פרויקטים בתחום מס גודש והתוצאה משפיעה ישירות על כל האזרחים, אלו המחזיקים רכב פרטי ואלו המתניידים בתחבורה ציבורית.