שרת האנרגיה קארין אלהרר (יש עתיד) חתמה היום (שני) בנוכחות השליח המיוחד לענייני אקלים של ארה"ב, ג'ון קרי, על מסמך הצהרת כוונות ההיסטורי לשיתוף פעולה אזורי במאבק במשבר האקלים. על המסמך חתמו גם שרת האקלים, המים והביטחון התזונתי של איחוד האמירויות מרים אלמהירי ושר המים והשבת המים של ירדן, ד"ר מוחמד אל נאג'ר.

ההצהרה כוללת את ביצוען של שתי תכניות בין לאומיות –הראשונה כוללת הקמה של מתקנים פוטו-וולטאיים ויכולת אגירת אנרגיה בירדן, והאנרגיה הירוקה שתופק בהם תיוצא לישראל. התכנית השנייה היא בחינת הקמת מתקן התפלת מים בישראל, המים אשר יותפלו בו ייצואו לירדן. סיכום הפרטים ובדיקת התכנות קונקרטית לביצוע הפרויקטים תתבצע במהלך שנת 2022. 

השרה קארין אלהרר אמרה בוועידת האנרגיה והעסקים הבינלאומית ה-18: "כל תושבי המזרח ירוויחו ממזכר ההבנות לא רק ירדן וישראל, זהו מסר לעולם כולו על האופן בו מדינות יכולות לפעול יחד על מנת להיאבק במשבר האקלים. אני מודה לשותפינו מהממלכה הירדנית, ארצות הברית ואיחוד האמירויות שעבדו ללא הרף על מנת לסייע לנו לפתח ולקדם פתרונות יצירתיים להתמודדות אזורית עם השפעות משבר האקלים. ישראל וירדן, הן שתי מדינות עם צרכים שונים ויכולות שונות אשר עוזרות זו לזו בהתמודדות עם אתגרים בדרך ירוקה, נקייה ויעילה יותר. ירדן השופעת שטחים פתוחים ואור שמש תסייע לקדם את המעבר של מדינת ישראל לאנרגיה ירוקה והשגת היעדים השאפתניים שקבענו, וישראל, בעלת טכנולוגיית התפלת המים המצוינת, אשר תסייע להתמודדות עם מצוקת המים בירדן". 

קארין אלהרר (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)קארין אלהרר (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)


שר החוץ ושיתוף הפעולה הבינ"ל של איחוד האמירויות, שייח עבדאללה בן זיאד אל ניאן התייחס לתכנית: "כבר היום ניתן לראות את השפעות משבר האקלים על מדינות וקהילות במזרח התיכון. מדינת ירדן סובלת ממשבר מים חמור הדורש תיאום מהלכים. ההצהרה שנחתמה מדגישה כיצד מדינות יכולות לעבוד יחד על מנת להאיץ את המעבר האנרגטי ולבנות עתיד מקיים יותר עבור כולם, זאת בעוד איחוד האמירויות מתכוננת לאירוח COP28 בשנת 2023. איחוד האמירויות שמחה לקחת חלק במעמד זה בו ישראל וירדן מקדמות יוזמה שתחזק את הביטחון האקלימי והאינטרסים המשותפים של שתי המדינות. הצהרה זו היא תוצר נוסף של הסכמי אברהם המחזקים את השלום, היציבות והשגשוג של מדינות האזור ואת חייהם ועתידם של תושביו".

שר המים והשבתם של ירדן, ד"ר מוחמד אל נג'אר: "משבר האקלים והעלייה בכמות הפליטים הקצינו את המחסור במים עמו מתמודדת ממלכת ירדן,  אך ישנן הזדמנויות רבות לשיתוף פעולה אזורי שיסייע בהגברת היציבות בתחום. התפלת מים היא מרכיב חשוב באסטרטגיה הכוללת לייצוב משק המים בירדן, ואנו בוחנים כל העת דרכים להגברת האספקה". 

השליח המיוחד של ארצות הברית לענייני אקלים, ג'ון קרי: "המזרח התיכון נמצא בחזית משבר האקלים ורק עבודה משותפת תאפשר למדינות האזור להתמודד עם המצב. הצהרת הכוונות שנחתמה הוא דוגמה  מבורכת לאופן בו שיתוף פעולה יכול להאיץ את המעבר האנרגטי ולפתח עמידות גבוהה להשפעות להשפעות משבר האקלים. ארצות הברית מתרשמת מהאומץ והצעדים היצירתיים הננקטים מצד הצדדים והופכים את המזכר הזה לאפשרי, ומצפה לעבודה עם הצדדים כמו גם עם גורמים נוספים באזור ומסביב לעולם, על מנת להפוך את ההתמודדות המשותפת עם משבר האקלים  להזדמנות לבנות עתיד משגשג יותר". 

שר התעשייה והטכנולוגיות המתקדמות של אחוד האמירויות, ד"ר סולטן אל ג'אבר: "ההישג של היום הוא דוגמה משמעותית לדרך בה פעילות מתקדמת למאבק במשבר האקלים יכולה לא רק לחזק את הביטחון במשאבים, אלא גם לבנות גשרים בין אנשים ולחזק את היציבות האזורית. איחוד האמירויות שמחה לתרום ליוזמה שתסייע לישראל לעמוד ביעדי אנרגיה ירוקה שהציבה לעצמה בעודה משפרת את הגישה של ירדן למי שתייה נקיים. זהו צעד אקלימי ייחודי המשלב בין מדיניות טובה, חשיבה יצירתית ורוח שותפות אמתית שיסייעו בהשגת תוצאות פרקטיות הרבה מעבר לאזור. לאחר שהתחייבה לאירוח ועידת האקלים הבינ"ל COP28, איחוד האמירויות מעוניינת להראות כיצד האזור יכול לעורר שאיפה אקלימית להעצמת פיתוחים בנושא קיימות יציבות ושגשוג. החתימה על הצהרת הכוונות שנחתמה היום מדגימה כיצד ניתן לעשות זאת".

סמנכ"ל התשתיות והאנרגיה במשרד האנרגיה, יחזקאל ליפשיץ: "להסכם שני חלקים. ישראל תרכוש מירדן אנרגיה מתחדשת. מכיוון שהתחייבנו ל-30% אנרגיה מתחדשת ואין לנו נהרות, אנחנו תלויים באנרגיה פוטו וולטאית שנקבל ממנה. במקביל נתקין מתקן התפלה ייעודי לירדן. כי  לירדן אין גישה לים באיזור עמאן או בצפון המדינה, שם צריכת המים גדולה. לפני כמה שבועות הכפלנו את כמות המים שאנחנו מעבירים לירדן ל-100 מיליון קוב. המתקן יוסיף כמות נוספת של מים לירדן". 

ליפשיץ חשף שהדברים בחוזה השתנו ברגעים האחרונים לקראת החתימה: "יש סיכוי שהם עוד ישתנו גם מאוחר יותר. אנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים להשתמש בשטחים פנויים לאנרגיה פוטו וולטאית. לכן, אנחנו משתמשים בשטחים גדולים בירדן לצורך יצירת אנרגיה כזו. אנחנו עושים מאמצים גדולים לעמוד ביעד שקבעה הממשלה לאנרגיה מתחדשת, ומקווים שנעמוד ביעד הביניים של 2025. כל המשרד מוכוון למטרה הזו ואני מאמין שנעמוד ביעד הסופי ב-2030".

ברק גרבר, מנהל המחלקה המסחרית של מקורות אמר כי "בנוסף להסכם עם ירדן, אנחנו עובדים על פרויקט גדול עם רשות המים של בחריין, שהתבשל באמצע הקורונה. זה שוק מאוד מוטה התפלה. עובדים עבורם על שני מתקני התפלה ממים מליחים וממי ים, ועושים להם דיגיטציה למערכת המים, לצד שילוב טכנולוגיות ישראליות במערכות. גם בהודו אנחנו מתרכזים בלבנות להם את משק המים בצורה טובה יותר ויעילה יותר".

מוטי שירי, סמנכ"ל הנדסה וטכנולוגיה במקורות: "ההסכם הזה טוב לישראל וטוב לירדן. יש מספיק מים לישראל כדי לתת לירדנים שחסר להם 400 מיליון קוב בשנה, למרות לא נספק את כל הכמות".

במסגרת ועידת האנגרגיה והעסקים הבינלאומית ה-18, התייחס ליפשיץ להסכם שנחתם עם ירדן: "להסכם שני חלקים. "ישראל תרכוש מירדן אנרגיה מתחדשת. מכיוון שהתחייבנו ל-30% אנרגיה מתחדשת ואין לנו נהרות, אנחנו תלויים באנרגיה פוטו וולטארית שנקבל ממנה. במקביל נתקין מתקן התפלה ייעודי לירדן. כי  לירדן אין גישה לים באיזור עמאן או בצפון המדינה, שם צריכת המים גדולה. לפני כמה שבועות הכפלנו את כמות המים שאנחנו מעבירים לירדן ל-100 מיליון קוב. המתקן יוסיף כמות נוספת של מים לירדן".

ברק גרבר, מנהל המחלקה המסחרית של מקורות אמר: "בנוסף להסכם עם ירדן, אנחנו עובדים על פרויקט גדול עם רשות המים של בחריין, שהתבשל באמצע הקורונה. זה שוק מאוד מוטה התפלה. עובדים עבורם על שני מתקני התפלה ממים מליחים וממי ים, ועושים להם דיגיטציה למערכת המים, לצד שילוב טכנולוגיות ישראליות במערכות. גם בהודו אנחנו מתרכזים בלבנות להם את משק המים בצורה טובה יותר ויעילה יותר".