המדע יכול להעריך היום הרבה יותר איך ישפיע עלינו משבר האקלים. שירה לב־עמי, מומחית לטכנולוגיית שימור סביבה ואקלים, מפרטת עשר השלכות שכל אדם בעולם ירגיש במידה כזו או אחרת כתוצאה משינויי האקלים בתרחיש של היערכות חלקית ולקויה, ושניצניהן מורגשים כבר בדורנו.
- חום קיצוני – הימים יהפכו להיות חמים יותר, גלי החום בכל קיץ יתרבו ויתארכו. עונת הקיץ כולה תתארך ותשתרע על פני מרבית השנה, בעוד עונת החורף תתקצר לפחות מחודשיים. הלילות יתחממו מהר יותר מהימים ויביאו לתקופות ארוכות שבהן אין כל הקלה מהחום.
- שריפות – התחממות של מעלה אחת מגדילה את סכנת השריפות ב־600%. בישראל, שריפות המתרחשות כל מספר שנים לא יאפשרו ליערות להתאושש ולהתחדש.
- יובש קיצוני, בצורת ומידבור - קו המדבר העולמי צפוי להתרחב צפונה ולהפוך אזורים פוריים כיום למדבר יבש. בישראל, הנמצאת על קו המדבר, קיימת סכנה שחלקים הולכים וגדלים במדינה יהפכו ליבשים ומדבריים.
- סערות והצפות - ככל שחם יותר, האוויר מכיל יותר לחות, הים מתחמם והסערות הופכות אינטנסיביות יותר. בישראל נראה הצפות של ערים, תשתיות תחבורה וחניונים תת־קרקעיים כתופעה קבועה ומסוכנת.
- מחסור במזון - תנאי מזג האוויר הקשים משפיעים על היכולת לגדל בהצלחה תוצרת חקלאית. ישראל מתבססת על יבוא מזון באופן כמעט מוחלט. במצבי משבר, כפי שראינו בקורונה, שרשראות האספקה הגלובליות נפגעות. נושא הביטחון התזונתי הלאומי הופך להיות איום ביטחוני ממשי.
- שיבוש הטבע והתפשטות מחלות - היכחדות מיני צמחים ובעלי חיים תשפיע עלינו בקצה שרשרת המזון, כמו גם מינים פולשים בגלל שינויי האקלים, לצד התפשטות מחלות ומגיפות המגיעות לבני אדם מבעלי חיים, שעלולות להפוך נפוצות יותר.
- מלחמות אקלים - הפיכתם של אזורים מרכזיים לבלתי ניתנים למחיה עלולה להביא לחוסר יציבות במדינות רבות. בישראל, האיום הביטחוני בשל משבר האקלים הולך ותופס מקום ברשימת האיומים הביטחוניים האסטרטגיים.
- הגירת אקלים - האו"ם מעריך שלמעלה מ־200 מיליון אנשים יהפכו לפליטים או למהגרי אקלים עד 2050. אנחנו נמצאים על הנתיב בין יבשות, ולכן עלולים להרגיש את השפעת נדידת האוכלוסיות העצומה הצפויה בעקבות שינויי האקלים.
- נזק כלכלי - התוצר הגלובלי ייפגע ב־11% עד 14% ביחס לרמות שאליהן היה מגיע לולא השפעות משבר האקלים - מה שמסתכם בפגיעה של 23 טריליון דולר בשנה.
- עליית גובה פני הים – יותר מסוכן לישראל משנראה, וזאת בשל ההשלכות ארוכות הטווח על התלות במתקני התשתית לאורך החופים, כמו גם בשל התגברות סכנת נחשולי הסערה כבר בדורנו.