הסיבה שמערכת המשקעים הקרבה לישראל, ששיאה יהיה ביום שני, זכתה לשם בשירות המטאורולוגי, "כרמל", היא משום כמויות הגשם החריגות הצפויות במהלכה ועוצמת הרוחות לצידן. היום (ראשון) יהיה השקט שלפני "כרמל" עם טמפרטורות נמוכות, רוחות ערות לאורך מישור החוף ואובך שיתכן בדרום מאחר הצהרים.

במהלך השבת הגשם לקח פסק זמן ממרכז הארץ והתרכז בצפון עם אזהרת הצפות במישור החוף הצפוני בשל גשמים של 75 עד מאה מ"מ וגלי ים של בין מטר וחצי לשלושה מטרים וחצי. 

ביום שני לעומת זאת, נקבל בהדרגה את המנה העיקרית של המערכת ממנה חוששים ברשויות המקומיות שמערכות הניקוז שלהן כידוע אינן ערוכות לקליטת כמויות גדולות בו זמנית של גשם, מה שבהכרח יביא להצפות כבישים ואולי גם לנזקים בשכונות מגורים.

לקראת הסופה הגדולה, השירות המטאורולוגי הישראלי פרסם את תחזית מזג האוויר לימים הקרובים. היום (ראשון) יהיה מעונן חלקית עם טמפרטורות מעט נמוכות לעונה זו. . במישור החוף הצפוני ייתכן גשם מקומי קל. משעות אחה"צ ייתכן אובך.

בלילה: מעונן חלקית. יוסיפו לנשב רוחות ערות לאורך החוף. לפנות בוקר יחל לרדת גשם לאורך החוף מלווה בסופות רעמים בודדות.

בשני - גשום וסוער בצפון הארץ ובמרכזה. חשש להצפות במקומות המועדים. בחרמון ירד שלג ויתכן שלג גם בפסגות הגבוהות של הרי הצפון. בדרום הארץ בבוקר ייתכן גשם מקומי, ובהמשך היום ייעשה אביך וייתכנו סופות חול מקומיות. משעות הצהריים קיים חשש לשטפונות בנחלי ים המלח ומדבר יהודה. הטמפרטורות ירדו ויהיה קר מהרגיל לעונה.

בשלישי - גשם לפרקים בעיקר בצפון הארץ ובמישור החוף מלווה בסופות רעמים בודדות. בחרמון ירד שלג. במישור החוף ינשבו רוחות
ערות וקיים חשש מהצפות. הטמפרטורות נמוכות מהרגיל לעונה.

ברביעי - גשמים יוסיפו לרדת מדי פעם בעיקר בצפון הארץ ובמישור החוף, מלווה בסופות רעמים יחידות בעיקר באזור החוף. בחרמון ירד שלג נוסף והטמפרטואות יהיו עדיין נמוכות מהרגיל לעונה. 

בתוך כך, בממשלה אין גוף אחד שיכול לחייב את הרשויות המקומיות להשקיע בתכניות לטיפול בנגר גשמים עירוני, והמשרד להגנת הסביבה מייעץ להן ומתמרץ השקעות כאלה. כבר בקיץ האחרון הונחו הרשויות לנקות ולהכין את מערכות הניקוז כדי למנוע זיהום ים והצפות בשטחים העירוניים. אך רק בחודש האחרון הוציאו משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה לא פחות משלוש התראות, שמזהירות מפני כניסה לים התיכון בשל זרימה של מירב הנגר העירוני מהכבישים והמדרכות המזוהמים אל הים.

סימני הסערה הנוכחית כבר גובים קורבנות בקרב האוכלוסיות החלשות ובעיקר חסרי הבית החשופים לסכנות בריאותיות ממזג האוויר: אתמול נקבע מותו של גבר כבן 40 לאחר החייאה שלא צלחה לאחר שנמצא על ספסל בדרום תל אביב כשבגדיו ספוגי גשם והוא סובל מהיפותרמיה.

מזג אוויר גשום (צילום: אבשלום ששוני)מזג אוויר גשום (צילום: אבשלום ששוני)


בנוסף, בשירותי החירום והבריאות, בחברת החשמל וברשויות המקומיות קיימת היערכות שיא לקראת "סערת כרמל" שצפויה להגיע מחר. באתר החרמון הודיעו שלנוכח תנאי מזג האוויר, האתר יהיה סגור מחר וביום שלישי למבקרים.

בשירותי בריאות כללית התריעו, כי חשיפה לקור עלולה לפגוע קשות בבריאות ואף עלולה לסכן חיים.

עוד התריעו המומחים בכללית, כי הסכנה לפגיעת קור גדולה יותר בקרב אנשים קשישים.

כדי למנוע פגיעות קור, יש לשמור על חימום מתאים ולדאוג לטמפרטורה קבועה בחדרי המגורים, שתהיה בין 20 ל-24 מעלות במשך כל שעות היממה. יש גם לשמור על לחות האוויר בחדש, על מנת שהחדר לא יהיה יבש מידי ומומלץ גם לאוורר עת חדרי המבוגרים.

בשירותי בריאות כללית גם המליצו לוודא שתנורי החימום תקינים ובטוחים לשימוש ואין להשתמש בתנורי בעירה, כמו תנורי נפט, הפולטים גזים רעילים.

בחברת החשמל התקיים דיון מיוחד, בראשות המנכ"ל עופר בלוך, על ההיערכות לקראת מזג האוויר הסוער. הוחלט לתגבר את צוותי השטח, הגיזום וקבלני החפירות ולתת מענה ללקוחות במוקדי השירות.

בכבאות והצלה יצאו בקריאה להימנע מחימום הבית באמצעות תנורי ספירלה, הגורמים בכל חורף לשריפות קטלניות ולהשתמש באמצעי חימום בטיחותיים. בכבאות והצלה גם התריעו שיש להימנע מכניסה למפלסים תת קרקעיים, מעליות וחניונים העלולים להיות מוצפים.

בנוסף, על ציבור הנהגים להאט משמעותית את מהירות הנסיעה ולהתאימה לתנאי הדרך, הכוללים ערפל ורוחות צד חזקות, העלולות לטלטל את הרכב. "הציבור מתבקש להישמע להוראות רשויות החירום וההצלה ולהימנע מיציאות מיותרות במזג האוויר הסוער", צחיין מפקד מערך הכבאות וההצלה דדי שמחי, שסיים הערכת מצב מיוחדת לבחינת מוכנות המערך לקראת הסערה.

במד"א יצאו בקריאה בעקבות שלושה אירועים של היפותרמיה בסוף השבוע, בהם דר רחוב נפטר בתל אביב ושניים נוספים פונו במצב קשה, להחיות בקשר עם שכנים חולים וקשישים המתגוררים לבד.

בשישי נמצאה אישה בת 87 מחוסרת הכרה מהיפותרמיה בדירתה בירושלים ופונתה מונשמת לבית חולים לאחר שלא יצרה קשר עם מכרה שלה ודירתה נפרצה. באגודה לזכויות האזרח התריעו בפני משרדי הפנים והבט"פ כבר במכתב שפרסמנו לראשונה ב-11.10 כי "אין המדובר באסון טבע בלתי צפוי שניתן להגדירו כהתערבות כוח עליון, אלא במגמה עולמית שניתן להיערך לקראתה. על משרדי הממשלה והרשויות המקומיות להיערך בדחיפות, בתיאום עם גופי ההצלה, כדי למנוע נזקים נוספים בחורף הנוכחי. האגודה קוראת למשרדי הממשלה לגבש תוכנית חירום סדורה וכללי בטיחות מול התושבים להתמודדות עם שיטפונות ואסונות טבע".

אגן הים התיכון הוא אחת ה"נקודות החמות" במשבר האקלים, ומתחמם בקצב של פי 1.5 מהממוצע העולמי. דפוסי השקעים הקפריסאיים, אלה שכל חורף במשך עשרות בשנים הביאו לנו גשמי ברכה בפרקי זמן יחסית קבועים, הופכים נדירים יותר. כך הופך החורף הישראלי לכזה שמצד אחד מאופיין בפחות אירועי גשם, אך מצד שני לכל אחד מאותם אירועי גשם פוטנציאל הרסני לתשתיות, שלא ערוכות לספוג כמויות גדולות של מים בבת אחת.

במהלך הסתיו האחרון סקרנו ב"מעריב" בשורה של כתבות את האזהרות, ההתרעות וחוסר ההיערכות של ישראל ברמה הארצית והמקומית לאזהרות מדעני האקלים מפני סערות בעלות פוטנציאל נזק גבוה במיוחד בשל כמויות גשם יוצאות דופן שיורדות בפרק זמן קצר. מדובר בתוצר של משבר האקלים, הים המתחמם שמייצר סערות עשירות משקעים משידענו בעבר והלחות היחסית הגבוהה באוויר שמתגברת אותן לצד סכנת הצפות בחופים מגלי סערה גבוהים.

מזג אוויר גשום בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני)מזג אוויר גשום בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני)


מחקר שנערך במרכז האקדמי רופין כפי שפרסמנו לראשונה ב-6.12, חוזה סכנת גלי סערה הולכת וגדלה וכפי שמעריך פרופ' דב צביאלי - ראש תוכנית לניהול משאבי ים בפקולטה למדעי הים של המרכז האקדמי רופין, "ההערכה שלי שעוד השנה תיכנס לאזורנו סערה קיצונית אחת לפחות שבצידה הצפות משמעותיות. לא קיבלנו סערה קיצונית כבר חמש שנים והאחרונה הגיעה דווקא אחרי סתיו יבש כמו האחרון שחווינו".

בפרוייקט מיוחד במעריב שפורסם ב-27.9 הזהירו שורה של מומחים מפני התמונות שאנחנו צפויים לראות בימים הקרובים, כמו דליה טל, מנהלת קמפיינים ורכזת תחום נחלים בעמותת צלול: "כל התכנון העירוני פה במשך שנים התעלם לחלוטין מבעיית הנגר העירוני. בנו בשטחים הפתוחים מבלי לקחת בחשבון את יכולת חלחול המים שנעלמת, ואז ריצפו את הכל בבטון. לא רק זאת, אלא שלא לקחו בחשבון בתכנון שכונות, בניינים וכבישים איפה נמצאת הקרקע היותר מחלחלת למים שצריך לשמר ככזאת בשטח פתוח, כמו פארק או גן ציבורי - ובנו דווקא עליה".

לדברי טל, עירייה יכולה וצריכה למפות ולאתר את השטחים הפתוחים שבתחומה לחלחול מים, לשדרג תשתיות לכבישים ומדרכות מחלחלות ולהפוך את העיר ל"ספוג", לעודד תושבים לייצר גינות מחלחלות, לחייב קבלנים לא להחדיר את מי הנגר לביוב, כדי שמכוני טיהור השפכים לא יעלו על גדותיהם, ועוד. "אבל זאת השקעה גדולה בתכנון ובכסף, והיא תלויה נכון להיום בעיקר ברשויות המקומיות עצמן. אבל התחום הזה נופל בין הכיסאות כי הוא לא מגלגל כסף. במים יש, בביוב יש, בנגר ובניקוז אין. אם היינו צריכים לשלם במסגרת הארנונה סכום קבוע לטובת ניקוז זה היה אולי קורה, כל עוד זה לא קורה זה לא באמת מעניין מישהו".