בשבועות האחרונים אין כמעט אדם שלא עשה לפחות בדיקת קורונה אחת. במקביל, ומאז פרוץ הקורונה לחיינו לפני כשנתיים, חלה עלייה משמעותית בשיעור הפסולת הרפואית - וזאת בשל שימוש תדיר במסיכות חד־פעמיות, היקף אדיר של ערכות בדיקה אטומות וארוזות באריזות פלסטיק ושאריות מחיסונים. מחקר שבוצע בארה"ב וסין ובדק את תוספת הפסולת בעקבות הקורונה - מראה כי מאז תחילת המגיפה יוצרו בעולם כ־8.5 מיליון טון פסולת עודפת.

באשר למצב בישראל, דן לוין, מהנדס ביוכימי המתמחה בטיפול בפסולת מסוכנת ומייסד ומנכ"ל חברת AST, אשר מפתחת שיטות טיפול ייחודיות לטיפול בפסולת מסוכנת, מספר כי הבעיה זהה, אך פתרון אין. "כיום ישראל לא יודעת לטפל בפסולת מסוכנת, ומרבית הפסולת שאנחנו מייצרים לא זוכה לטיפול ידידותי לסביבה".

"רוב הפסולת הרפואית שנוצרת מהקורונה אינה ניתנת למחזור - ומוצאת את עצמה טמונה באדמה ומזהמת את הקרקע ואת האוויר". לדבריו, המגמה מחמירה ככל שמגיפת הקורונה ממשיכה ומספר הבדיקות הולך ועולה. הטיפול העיקרי בישראל לפסולת מהסוג הזה הוא שריפה, תהליך שמזהם יותר ממה שהוא עוזר. לוין ויזמים אחרים טוענים כי המדינה לא פתוחה לשינויים מהותיים באופן הטיפול בפסולת רפואית. AST פיתחה שיטה המאפשרת לבתי חולים לטפל בפסולת שהם מייצרים באופן מיידי באתר בית החולים, תוך יצירת אנרגיה בתהליך שאינו מזהם את הסביבה. נציגי בתי חולים בארץ נחשפו לפתרון, אך הוא טרם אומץ.

דן לוין (צילום: יח''צ)דן לוין (צילום: יח''צ)

לדברי לוין: "רפורמת טיפול בפסולת קיימת מעל לעשר שנים, והיו אמורים לקום פה עשרות מתקנים שישמשו לתשתית הטיפול בפסולת. בפועל קמו בודדים, התוכנית להקמת מתקני פסולת לאנרגיה נגנזה, ובינתיים מפעל מחזור הפלסטיק היחידי שעבד בארץ פשט את הרגל בשל חוסר כלכליות. אנחנו בדרך לטבוע בזבל. לכן צריך למצוא את הפתרון שיניב גם רווחים כמו חשמל מפסולת (בתעריף גבוה), ואז יהיה תמריץ ליזמים להיכנס לסיפור".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "פסולת המסיכות, בדיקות הקורונה והכפפות, שמקורה במשקי הבית, היא פסולת שעבורה אין אפשרויות מחזור, ולכן עליה להיות מושלכת בפח הירוק. היקף פסולת זו קטן ביחס לכלל הפסולת העירונית. המשרד נמצא בתהליך יישום אסטרטגיית פסולת חדשה משנת 2021, מקדם הקמת מתקני תשתית לטיפול בפסולת ומחזורה במאות מיליוני שקלים, ופועל יחד עם גורמי ממשלה נוספים כדי לפתור חסמים להקמת התשתיות.

נכון להיום, ישנם ארבעה מתקני מיון מתקדמים בשלבי הרצה או שהחלו את פעילותם, וארבעה נוספים בשלבי מכרז והקמה. במקביל פועל המשרד לגיבוש תקנות המחייבות טיפול בפסולת אורגנית והקמת שני מתקני טיפול ייעודיים. זאת לצד פעולות לצמצום ייצור פסולת הפלסטיק והטמנתה, בין היתר באמצעות מיסוי על כלים חד־פעמיים, והרחבת חוק הפיקדון".