דוח חדש של רשות הטבע והגנים סוקר לעומק את מצב מיני חיות הבר בישראל על פי תוצאות ספירות ומגמות של עשור. את כתיבת ועריכת הדוח, המתמקד בשנים 2011-2020 ומהווה פרסום המשך של דוחות קודמים, הוביל ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה ברשות הטבע והגנים (רט"ג) בסיוע עובדים ואקולוגים נוספים של רשות הטבע וגופים נוספים.

הדוח נערך במסגרת דוחות שמירת הטבע, שמפיקה רט"ג בשנים האחרונות אשר בודקים את מצבם של מינים ומערכות אקולוגיות ומגמות רב שנתיות של השתנות במצבם, וכן מציגים פעולות הנעשות ונדרשות לשמירה עליהם. 

צבי ישראלי (צילום: נמרוד להב רשות הטבע והגנים)
צבי ישראלי (צילום: נמרוד להב רשות הטבע והגנים)

אוכלוסיית הצבאים מתמעטת, היעלים בנגב יציבים

הצבי הישראלי  היה נפוץ בעבר בחצי האי ערב ובמזרח התיכון אבל עם השנים הצטמצמה אוכלוסייתו או נכחדה ברוב המדינות, והיום רוב האוכלוסייה נמצאת בישראל. ירידה בגודל אוכלוסיית הצבאים עשויה להעיד על ירידה באיכות השטח כולו. 

האוכלוסיות נספרו במשך שלושה דורות ויותר של המין (משך כל דור של צבי הוא כ-5 שנים) ומראות כי בחלק מהאזורים בישראל ישנה מגמת גידול והתחזקות של אוכלוסיות הצבאים, אך אוכלוסיות אחרות נשארו יציבות או אף קטנו.

צבי ישראלי  (צילום: נמרוד להב רשות הטבע והגנים)
צבי ישראלי (צילום: נמרוד להב רשות הטבע והגנים)

אוכלוסיית הצבאים בחולות מישור החוף הדרומי פחתה בשלושת הדורות האחרונים עד כדי מחצית מגודלה לפני עשור. לפי האומדן בדוח העשור סך כל אוכלוסיית הצבאים בישראל בשנת 2020 היה 5,500 פרטים בערך, מספר הצבאים שנספרו בפועל ב- 2022 עומד על 3,313 פרטים.

מצבו של היעל הנובי מעט יותר טוב. מדובר במין דגל לשמירת הטבע בישראל והוא גם סמלה של רשות הטבע והגנים מיום הקמתה ב-1964. גודל האוכלוסייה העולמית של היעל בירידה, וכנראה היום האוכלוסייה בישראל היא הגדולה והמוגנת ביותר בעולם. פעולות השימור של רשות הטבע הגנים, התגלמו ביציבות או בעלייה במספרם. ב-2019 נספרו בתחום תפוצתו של היעל הנובי קצת פחות מ-1,000 פרטים.

הנשר המקראי עדיין בסכנת הכחדה   

הנשר המקראי נעלם או התמעט מאוד בחלק ניכר מתחום תפוצתו בעולם. גם בישראל פחתה בשני העשורים האחרונים אוכלוסייתו מ-120 זוגות מקננים ל-50 זוגות בלבד. תשעה נשרים נולדו ב-2022 וחמישה ב-2021 בגרעיני רבייה של פרויקט "פורשים כנף" שמטרתו להגן ולבסס את אוכלוסיית הנשרים ושאר העופות הדורסים בישראל. 

38 קינוני נשרים נרשמו השנה לעומת 47 אשתקד וברט"ג אומרים כי יתכן שהירידה מוסברת בהרעלה שהתרחשה באוקטובר 2021 בה מתו לפחות 14 פרטים, רובם בוגרים המוכרים כמתרבים ועוד הרעלה של 3 פרטים מתרופה ווטרינרית בנובמבר 2021. סה"כ 124 נשרים אותרו בחודשי הסתיו בפרוייקט ניטור האכולוסייה, מהם 20 חדשים, ילידי 2022. שאר הנשרים שנלכדו הם נשרים ותיקים שנבדקו, מושדרו ושוחררו. סה"כ יש 139 נשרים ממושדרים פעילים.

נשר בחי פארק כרמל  (צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים)
נשר בחי פארק כרמל (צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים)

בשנת 2022 הוטלו בחופי ישראל 403 קיני צבות ים לעומת 449 אשתקד. 223 צבי ים פגועים או פצועים הגיעו השנה לטיפול במרכז הארצי להצלת צבי ים לעומת 102 אשתקד ו-121 צבי ים הושבו חזרה לטבע לאחר תקופת טיפול ושיקום, לעומת 104 צבים בשנת 2021.

צב ים  (צילום: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים)
צב ים (צילום: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים)

רעיה שורקי, מנכ"לית רשות הטבע והגנים, אמרה: "החוק להגנת חיית הבר חוקק בישראל לפני עשרות שנים ואחת ההצלחות הראשונות הייתה הצלת היעל הנובי מפני הכחדה. לצערי גם כיום יש איומים רבים על אוכלוסיית חיות הבר ביניהם צייד לא חוקי, אובדן וקיטוע בתי גידול, הרעלות, זיהומים, התפשטות מינים פולשים ומתפרצים ועוד".

ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה ברשות הטבע והגנים, הוסיף: "תוצאות הדוח מראות שבעשורים האחרונים גודל האוכלוסיות של רוב המינים שנספרו, בהם רבים בסכנת הכחדה חמורה, נמצא במגמת עלייה או שומר על יציבות. מצב זה מעיד על כך שמכלול פעולות השימור על ידי רט"ג ושותפינו לעשייה אכן תורם לשימורם. עם זאת, מגוון האיומים כיום ואלו העתידיים, מחייבים המשך פעולות השימור והגברתם".