2022 תיזכר כאחת השנים ההפכפכות שהעולם ידע בכל הקשור למשבר האקלים. המלחמה באוקראינה וההסתמכות על הגז הרוסי הובילו בטווח הקצר לעלייה בשימוש בפחם, ואף לפתיחה מחודשת של תחנות נסגרו. אבל בפרספקטיבה ארוכת טווח, האירועים באוקראינה חידדו את ההבנה שלא ניתן להסתמך על דלקים פוסיליים, ושאנרגיה מתחדשת היא גם אמינה יותר בהיבט הגיאו-פוליטי.
חברות, עסקים ומנהלי השקעות: כך תדרשו להתייחס למשבר האקלים ב-2023
האינפלציה הגוברת ועליות הריבית בעולם הובילו בטווח הקצר לתפיסה כי אין מקום להתחשבות בשיקולים שאינם רק "שורת הרווח המיידית". אבל, בטווח היותר ארוך, יותר חברות ויותר מדינות הפנימו כי פעילות הלוקחת בחשבון שיקולי אקלים היא בת-קיימה ועמידה יותר למגמות העולמיות.
כך, לראייה, הנפיקה לאחרונה מדינת ישראל אג"ח ירוק (הלוואה של המדינה, שההחזר שלה תלוי בביצועי אקלים וקיימות). הרעיון לאג"ח החל בפנייה של משקיעים גדולים בחו"ל, שתהו מול משרד האוצר כיצד זה שישראל לא לוקחת חלק ב"שוק הירוק". לאג"ח, אגב, נרשמו ביקושי שיא.
אז רוב המדינות בעולם מגיבות בהתאם וממשיכות - גם לא בקצב הנדרש - במעבר לכלכלה ירוקה, דלת-פחמן, והמגזר העסקי והפיננסי נמצאים בחזית המאמצים לכך. ואם המעבר לא יבוא באופן וולונטרי מחברות ועסקים, הרי שבשנה הקרובה הם יאלצו להתיישר בהתאם לרגולציות בעלות השפעה מרחיקת לכת, גם אם אותן רגולציות לא חלות עליהן באופן ישיר.
אז מהן המגמות הצפויות בשנת 2023?
בתחילת ינואר אושרה רגולציה של האיחוד האירופי, שנקראת CSRD, שתחייב חברות לדווח באופן מפורט את השפעתן על האקלים, הסביבה והחברה, על סיכונים הנשקפים לפעילותן מכך ועל נושאי קיימות ו-ESG (סביבה, חברה ומנהל תקין) נוספים.
ה-CSRD תיכנס לתוקף בשנת 2024, והיא תחול על למעלה מ-50,000 חברות באירופה: חברות ציבוריות, בנקים, חברות ביטוח וגם עסקים קטנים. הדיווח של החברות יצטרך לעבור גם ביקורת ובדיקה על ידי גוף בלתי תלוי.
ההנחיות המוצעות ברגולציה דומות לאלו המתוארות בהנחיות אותן צפויה לפרסם הרשות לניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) באפריל. לפי הטיוטה, ההוראות החדשות יחייבו חברות ציבוריות לחשוף את הסיכונים וההשפעות שלהן הקשורות לאקלים, כך שכל חברה הנסחרת בבורסה בארה"ב תצטרך לשלב מידע בנושאי אקלים בדיווחים התקופתיים שלה ל-SEC, לרבות בדוחות הפיננסיים השנתיים. גם בקנדה, אוסטרליה ובריטניה צפויות להתפרסם השנה הנחיות חדשות העוסקות בדיווח על נושאי אקלים בפעילות העסקית.
בנוגע לפורמט הדיווח, גם כאן צפויה 2023 להיות שנת מהפיכה: ה-IFRS הוא הארגון המוביל בעולם לדיווחים פיננסיים, שאת תקניו אימצו רוב מדינות העולם (כולל ישראל). הוא צפוי לפרסם בחודש יוני נוסח סופי לסטנדרט דיווח עולמי אחיד, בר-השוואה וקל למעקב בנושאי קיימות ואקלים.
כל אלו הן התפתחויות משמעותיות, מכיוון שהן מחייבות הרבה יותר חברות ועסקים לספק מידע מפורט על האופן שבו הן מתמודדות עם משבר האקלים, וההשפעות הפוטנציאליות שלו על העסק שלהן.
כל ההנחיות הללו מכוונות להגברת השקיפות והאחריות סביב סיכונים והזדמנויות הקשורות לאקלים, אבל ההשפעה של השינויים הללו לא תשאר רק במדינות המדוברות. הצורך של החברות - מכל מדינה שהיא - בדיווח מידע אקלימי יאלץ אותן לקבל מידע מכל הספקים והעסקים שעובדים איתן, כך שההשפעות צפויות להיות מורגשות גם בקרב חברות ועסקים ממדינות אחרות.
בנוסף, זמינות המידע, ותפוצתו הרחבה, צפויה להוביל משקיעים ומממנים להעמיק את השימוש בשיקולי ESG שונים בקבלת החלטת ההשקעה. הדרישות החדשות יכולות לספק מידע רב שיעזור להם להעריך את הקיימות והחוסן של החברה לטווח ארוך. זה בתורו עלול להוביל להגדלת ההשקעה בחברות הנוקטות בגישה פרואקטיבית (או לפחות שאינה מזיקה) לטיפול במשבר האקלים, ולהפחתת ההשקעות בחברות שלא. ניתן לצפות גם כי השימוש בשיקולים הללו ישולב, בין היתר, בחוזים ובבדיקות נאותות בעת ביצוע עסקאות.
כל זה, מבלי שהתחלנו לעסוק בהשפעה האפשרית על לקוחות, וברצון של חברות ליישר קו מול הציפיות שלהם. גם זה בתורו יכול לעודד חברות לנקוט גישה פרואקטיבית יותר לטיפול בשינויי האקלים, על ידי למשל הפחתת פליטת גזי החממה שלהן.
כמובן, ההתפתחויות הללו יכולות גם להוביל להזדמנויות חדשות לחברות, על ידי פיתוח ושיווק מוצרים ושירותים המטפלים בשינויי אקלים ו/או המותאמים לחיים תחת משבר האקלים. בשורה התחתונה, חברות שמסוגלות להפגין את מחויבותן להתמודדות עם שינויי האקלים, ואת יכולתן לנהל סיכונים הקשורים לאקלים, צפויות להנות מיתרון תחרותי בשוק בשנים הבאות.
נראה, אם כן, כי 2023 תהווה שנה מפנה בעלת השפעה משמעותית על האופן שבו חברות פועלות ומשקיעות, ועל יכולתן לעזור להאיץ את המעבר לכלכלה ירוקה ודלת-פחמן.
עו"ד ינון ברזאני הינו יועץ ניהול סיכונים בחברת EBA&Co, ומנהל את הבלוג "סיכוני אקלים וסביבה".