אולם לא מדובר רק בשיאי טמפרטורות. הנתונים מראים כי השנה האחרונה ניפצה את השיאים של כל המדדים של שינויי האקלים - רמות גזי החממה, התחממות האוקיינוסים ותהליך ההחמצה שלהם, עליית מפלס פני הים, כיסוי הקרח-ים באנטרטיקה ונסיגת הקרחונים.
לפי הדוח, חום האוקיינוסים הגיע לרמה הגבוהה ביותר ב-65 שנות המדידות, כאשר בכל יום ממוצע בשנה שעברה, קרוב לשליש משטח האוקיינוסים העולמי סבל מגל חום שפגע במערכות אקולוגיות ובמערכות מזון. העלייה הממוצעת בקצב עליית פני הים בעשר השנים האחרונות הייתה גבוהה יותר מפי שניים מהקצב בעשור הראשון של המדידות באמצעות לוויינים בשנים 1993 עד 2002.
עוד הראה הדוח החדש כי ההיקף המקסימלי השנתי של משטח הקרח-ים באנטרקטיקה היה נמוך במיליון קמ"ר מהשיא השלילי הקודם. כמו כן, הקרחונים בשווייץ איבדו קרוב לעשרה אחוזים מהנפח שלהם בשנתיים האחרונות.
המדענים גם ציינו כי מזג האוויר הקיצוני מוביל להשפעות סוציו-כלכליות חמורות. בין השאר, חום קיצוני השפיע על אזורים רבים ברחבי העולם. שריפות ענק בהוואי, בקנדה ובאירופה הובילו לאובדן חיים, להרס בתים ולזיהום אוויר חמור. הציקלון הים תיכוני דניאל גרם להצפות ולגשמים כבדים בדרום אירופה ובצפון אפריקה, במיוחד בלוב.
"מעולם לא היינו קרובים כל כך, גם אם באופן זמני כרגע, לסף הנמוך של 1.5 מעלות לפי הסכם פריז לשינויי האקלים", אמרה מזכ"לית הארגון המטאורולוגי, סלסט סאולו. "שינויי אקלים זה יותר מאשר רק טמפרטורות. מה שראינו ב-2023, במיוחד החום חסר התקדים באוקיינוס, נסיגת הקרחונים ואובדן הקרח-ים באנטרקטיקה, מעורר חשש".
סאולו הוסיפה כי "משבר האקלים הוא האתגר שמולו ניצבת האנושות והוא שזור במשבר חוסר השוויון - כפי שראינו מאי הביטחון התזונתי הגובר ומעקירת אוכלוסייה ומאובדן הגיוון הביולוגי".
התרעות פיקוד העורף