לנציבות כבאות והצלה וללוחמי האש בישראל יש ניסיון רב וגם זיכרונות קשים בצל האובדן הכבד לאחר השריפה הגדולה שהשתוללה ביערות הכרמל ב־2010, אסון הכרמל, שבמהלכה נספו 44 בני אדם, כ־17 אלף פונו מבתיהם, וקרוב ל־25 אלף דונם, ובהם מיליוני עצים, עלו בלהבות.
תת־טפסר יוסף דקלו, ראש חטיבת איסוף מודיעין וחקירות בנציבות כבאות והצלה, מסביר: "במדינת ישראל היו לא מעט שריפות, חלקן מאד משמעותיות, שגבו אלפי דונמים של חורש טבעי, חלקן גבו מחירים כבדים גם ברכוש, כמו השריפות ב־2016, שבהן נשרפו 700 בתים", הוא מספר. "גם במלחמת חרבות ברזל בעוטף עזה חקרתי שריפות ב־21 ישובים, מתוכם 13 ישובים שנפגעו קשה, והצתה של כ־245 בתים שנשרפו".
לדבריו, נזק אסון טבע כמו שרואים בלוס אנג'לס שווה ערך לאירוע מלחמתי, אירוע קיצון, אירוע שגורר פינויים, נזק לרכוש ואובדן בחיי אדם, לרבות כמובן נזק כלכלי למדינה, שלאחריו קשה לה להתאושש ממנו.
"בשריפות שהיו לנו גם ביערות הכרמל מנינו 44 הרוגים ויישובים שלמים, כולל בתים פרטיים ומבני ציבור, כתוצאה משריפה שהחלה ממעשי ידי אדם, חוסר הבנה וחוסר זהירות", הוא מסביר. "ב־2021 השריפה באזור הרי ירושלים בגודלה הייתה יותר משמעותית, ושם לא היו נפגעים בגוף ונפש. השריפות הללו כילו באופן משמעותית שטחים מיוערים".
מלבד האירוע של מלחמת חרבות ברזל, המשותף לכל השריפות הוא מזג האוויר הקיצוני, שכלל רוחות פאן מזרחיות, יובש ואחוזי לחות נמוכים, טופוגרפיה הררית והיעדר טיפול ומוכנות היערות והיישובים לשריפות. הוא מזכיר שריפה שהייתה בסמוך למודיעין, במבוא מודיעין, כאשר 43 מ־44 הבתים נשרפו.
"לאור הפעולות ההרואיות של הכבאים לא היה נזק בחיי אדם, אבל היישוב נשרף באופן טוטלי, ועד לרגע זה התושבים גרים בקרווילות. צריכים להגיד שמפקדי כבאות באזור התריעו בפני התושבים שעליהם להיערך לשריפה ביישוב. אבל היעדר טיפול מקיף, פינוי וניקוי האזור והיעדר חיץ, כל אלה גרמו לשריפה שכילתה את היישוב בפרק זמן קצר של 27 דקות".
"הדבר ייאלץ אותנו להזמין כוחות בינלאומיים וצוותי קרקע. נערכנו עם הסכמים, אבל אי אפשר לסמוך אחרי האירועים מאז פרוץ המלחמה, כאשר מרבית חברות התעופה הזרות ביטלו טיסות, וספק אם מטוסי כיבוי מחו"ל היו מגיעים בכמות מספקת. אותו כנ"ל כלפי אירוע רעידת אדמה או אירוע קיצון במספר מגדלי דירות משמעותיים. זה לא שלא נצליח לרכז כוחות, אלא שבאירועים אחרים לא נוכל לטפל. אנחנו היום מסוגלים לטפל בשני אירועים גדולים ולא בריבוי זירות".
הוא מסביר עוד, כי השיטה במקרי שריפה במגדלי דירות היא פינוי תושבים במעליות, ושם המגדלים בטוחים יותר מכל תחנת כיבוי בגלל המערכות האוטומטיות, מערכות אוורור, מערכת סינופטית שמיידעת איפה העשן ממוקם ועוד. "בכבאות והצלה יש לנו היום 14 מטוסי כיבוי, טייסת אלעד, ע"ש אלעד ריבן ז"ל שנספה באסון הכרמל".
בנוסף, בכבאות הצלה שיתפו פעולה עם צוותים של קק"ל ורשות הטבע והגנים בעת אירועי שריפות גדולים. אלא שלנוכח התחזיות הקודרות על מגמת ההתחממות, החשש הולך וגובר מאירועי קיצון שעלולים לגרום לשריפות ענק. התחזית היא להתחממות של 0.6 מעלות כל עשור, כאשר במישור החוף ייתכנו אירועי חום קיצוניים של 45 מעלות ומעלה.
החורף הנוכחי מעצים את החששות הגוברים מהשינויים האקלימיים. מנתוני השירות המטאורולוגי עולה כי בחלקים נרחבים בארץ הבצורת השנה היא החמורה ביותר ב־65 השנים האחרונות, למעט באזור חדרה-זכרון יעקב, שבו היו פרקי גשם עוצמתיים בפרק זמן קצר, שגרמו להצפות ושיטפונות.
טפסר משנה בדימוס אהרון גודינר, שבמשך שנים ארוכות פיקד על תחנת כבאות הצלה רמת גן, מעריך כי לנוכח ההתחממות עלולים להתרחש אירועים קשים של שריפות באזור הצפון, ביערות הכרמל ויערות הרי ירושלים.
עם זאת, הוא מציין כי קיים שוני אדיר בין ישראל ללוס אנג'לס. "השטחים המיוערים באזור לוס אנג'לס אדירים לעומת ישראל, ושם נשבו רוחות במהירות של כ־90־100 קמ"ש, לעומת כ־60 קמ"ש בישראל במקרה קיצון. האסון שהתרחש בלוס אנג'לס עלול לקרות בסבירות הרבה יותר נמוכה בישראל", הוא מדגיש.
לדבריו, קו פרשת המים של מערך הכבאות היה באסון הכרמל. "מאז קיימת הרבה יותר מוכנות וקיים שיתוף פעולה עם קק"ל, שגם היא מפעילה כבאיות ביערות. ברשות הטבע והגנים, באזורים נרחבים ביערות, גם הוכשרו שבילי אש ומערכות לכיבוי שריפות", הוא מסביר – "ההתחממות מגבירה את הסכנה לשריפות, שמתפשטות במהירות דרך צמרות עצים וגם דרך הקרקע".
גודינר מציין עוד כי מערך הכבאות מבצע אימונים ותרגילים להתמודדות עם תרחיש קיצון, אך להערכתו יש להגביר את האמצעים. "מערך מטוסי הכיבוי בארץ אינו כולל מטוסים גדולים, עם מים מהים, בדומה למערכים ביוון ומדינות נוספות באירופה. בישראל מטוסי הכיבוי קטנים יותר משמעותית, וכדאי לדעתי לשקול רכישת או השכרת מטוסי כיבוי גדולים", הוא מבהיר.
התרעות פיקוד העורף