ברמת הנדיב, הפועלת בתמיכת "קרן יד הנדיב – קרן רוטשילד", מתרחש סיפור טבע יוצא דופן: לאחר 50 שנה שום הגלגל, צמח בר נדיר שכמעט ונעלם מהנוף המקומי, חזר לפרוח בהמוניו דווקא בשדה שבו חודש לאחרונה חריש חקלאי בשיטה מסורתית. השדה, הממוקם במעלה נחל הנדיב הסמוך לזכרון יעקב, שימש בעבר לגידולי חיטה וקטניות, אך ננטש באמצע המאה ה־20 כמו שטחים חקלאיים רבים ברחבי הארץ. רק בשנים האחרונות, כחלק מהמאמצים לשחזר את הנוף החקלאי ההיסטורי של האזור הוחלט ברמת הנדיב להחזיר את החריש המסורתי, והצמח הנדיר הגיח מתוך הקרקע כאילו חיכה שם עשרות שנים לרגע המתאים.
הניסוי הזה לא עמד בפני עצמו והוא חלק מתכנית מחקר סביבתי רחבה שמתקיימת ברמת הנדיב כבר שנים, שבוחנת כיצד ניהול נוף מסורתי משפיע על מגוון ביולוגי. ד"ר ליאת הדר, מנהלת תחום המחקר ברמת הנדיב, אומרת למעריב: "הסיפור על שום הגלגל בשדה החיטה ממחיש את היחסים ההדוקים שבין האדם והטבע, נושא מרכזי בעשייה ובמחקר של רמת הנדיב. הצומח המקומי התפתח לצד התערבות מתמדת של האדם בנוף, שנמשכת כבר אלפי שנים, ומותאם לה. לכן, לעתים ערכי טבע רבים ימצאו דווקא בטבע המנוהל, במערכות החקלאיות, בבתי גידול שוליים ואפילו בערים".
באביב לפני שנה החליטו ברמת הנדיב לבדוק באופן שיטתי האם החריש המסורתי משפיע על הופעתו ופריחתו של שום הגלגל. לשם כך חולק שדה החיטה לשני חלקים: חצי ממנו נחרש – בדיוק כפי שנעשה בעבר הרחוק, בעזרת טרקטור וחריש רדוד והחצי השני נותר ללא התערבות. במהלך עונת הצמיחה תועדו בשטח החרוש 65% יותר פרטים של שום הגלגל ושיעור הפריחה גם הוא היה גבוה יותר בשטח החרוש – מחצית מהצמחים פרחו שם, לעומת שליש בלבד בצד הלא חרוש. המסקנה הייתה חד-משמעית: פעולת החריש – בדיוק כמו זו שהייתה נהוגה במקום לפני עשרות שנים – אינה רק מחווה לנוף ההיסטורי של האזור, אלא תנאי הכרחי לשיקום האוכלוסייה של הצמח הנדיר הזה.