מחלבות ומפעל שיש מזהמים בחברון משחררים חומרים רעילים לנחלי ישראל - כתוצאה מכך, מפגע סביבתי הכולל ריחות רעים ויתושים פוגע באיכות חייהם של תושבי הסביבה וגינות ושטחים חקלאיים נפגעים.
רשות המים התריעה - מאות מיליוני שקלים שהושקעו יורדים לטמיון, ובמועצה המקומית מיתר מבקשים להסב את תשומת הלב: השפכים מחברון, מזהמים את ערוץ הנחל, ממשיכים ומגיעים עד לים התיכון – תוך פגיעה חמורה במערכת האקולוגית כולה ובאיכות החיים של כלל תושבי האזור.
שנים-עשר אלף דונם חקלאיים מתייבשים, שדות גידולים עונתיים בסכנת אובדן מוחלט, ונחלי באר שבע, צאלים ושקמה הפכו לתעלות ביוב פתוחות הנושאות שפכים רעילים לאורך קילומטרים. באגודת המים "מי שוקת" זועקים וטוענים: "זהו מחיר ההפקרות המתמשכת במט"ש חורה/שוקת, שכבר ארבעה חודשים קורס תחת זיהום תעשייתי חריג המגיע מאזור חברון - זיהום שזוהה, אך איש אינו עוצר".
"השדות פשוט מתייבשים", מסביר גידי דוד, חקלאי ותיק ויו"ר אגודת המים "מי שוקת" האמונים על חלוקת מים מטוהרים לחקלאי צפון הנגב. מאחוריו נותרו שדות צמאים, חקלאים שלדבריו, אינם יודעים אם יהיה להם מים להשקיה, ותושבים המתמודדים עם מכת יתושים ומפגעי ריח שהפכו לחלק מהנוף.
השטחים החקלאיים הנפגעים באופן ישיר בצפון הנגב שייכים לכרמים, ללהב, לגינון קריית המודיעין, לאזור בית קמה, לקיבוץ דביר, לגד"ש שקמה (השייך לקיבוץ בית קמה ומשמר הנגב) ולמועצה המקומית מיתר. "את גידולי הקיץ, אמורים לזרוע כבר עכשיו והחקלאים לא יודעים האם יהיו להם מים או לא", מסביר גידי. "המשמעות היא שחקלאים רבים באזור, שכבר השקיעו בהכנת השטח, ברכישת זרעים ובהעסקת עובדים, עלולים לאבד את יבולי העונה הנוכחית, מה שישליך ישירות על אספקת תוצרת חקלאית טרייה למדינה".
"יתר על כן חקלאי האזור תלויים במי קולחין שמספקת אגודת מי שוקת, אשר הוקמה במטרה למנוע זרימת ביוב גולמי בנחלי הדרום ולספק מי קולחים לחקלאי האזור. המצב חמור במיוחד לאור מחסור בגשמים והצריכות הגבוהות הנדרשות לגידולי חיטה וירקות עונתיים. ללא פתרון מהיר, שדות שלמים יישארו יבשים ואלפי טונות של תוצרת חקלאית עתידים שלא להגיע לשווקים".
בדיקות מעבדה שנערכות לעיתים תכופות, חושפות את חומרת הזיהום: ריכוזי דטרגנטים בקולחים הגיעו לערכים של עד 186 מג"ל (במקום 0.03-0.05 מג"ל התקינים), ובשפכים הנכנסים נמדדו ריכוזים של עד 2,820 מג"ל - פי 70 מהתקן המותר. נמדדו גם ערכי pH מתחת ל-6, המעידים על כניסת חומצה למתקן, וערכי COD של 7,485 מג"ל.
באגודת המים מציינים כי זיהום זה הרג את האוכלוסייה הבקטריאלית שאמורה לטפל בשפכים וגרם לקריסת התהליך הביולוגי במט"ש. החשד למקור הזיהום אליו הם מפנים את האצבע נמצא במחלבות ומפעלי שיש באזור חברון. לטענתם, למרות פניות חוזרות נשנות לגורמי הפיקוח והאכיפה שהסתפקו באזהרה - המצב בשטח רק הולך ומחמיר.
רשות המים מאשרת את הדברים ובתגובתה אלינו מוסרת: "מדובר בזיהום שמגיע לתוך הקו הירוק, למתקן טיפול בשפכים שוקת, בו הושקעו מאות מיליוני שקלים בשנים האחרונות. באירוע הנוכחי, אותר בשפכים מזהם חריג בריכוזים גבוהים עד פי 200 מהרגיל, שמקורו ככל הנראה במפעלים בעיר חברון". עוד רשות המים מציינת כי "פנתה למינהל האזרחי לאתר את מקור הזיהום ולפעול בכלים שעומדים לרשותו על מנת להפסיקו, ולמנוע פגיעה במט"ש ובחקלאים שמקבלים את המים המטופלים מהמט"ש". ואכן, במכתב ששלחה הרשות למנהל האזרחי ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים לפני כחודש (13.03.25), היא נזעקה ונכתב: "במט"ש ובמתקן התפיסה, הושקעו עד היום מאות מיליוני שקלים, אשר יורדים למעשה לטמיון", וכן הוזכר כי הרשות כבר פנתה אליהם בנושא במאי 2023.
רשות המים הצביעה במכתבה על מספר מחוללי זיהום: "שפכים אלה, שאמורים להיות בעיקר ביתיים סניטרים, מכילים שפכי תעשייה, מעבר לאבן-השיש. במהלך החודשים האחרונים, התגלו כמויות דטרגנטים בזרם השפכים מנחל חברון בריכוזים של עד פי 200 מהתקן המותר בישראל, כאשר החשד הוא שמקורם הוא במחלבות פלסטיניות המשתמשות בחומרי ניקוי מכלים יצור מוצרי החלב. תופעה עונתית נוספת היא תופעת הזרמת זרם תסנין מסיק הזיתים העקר, לזרם השפכים".
התוצאה של הזרמת שפכים תעשייתיים אלה, הינה פגיעה משמעותית בתהליך הביולוגי במתקן לטיהור השפכים שוקת והרעה משמעותית באיכות קולחים שפוסלים אותם מלשמש להשקיה חקלאית. מפעל השבת הקולחים, הנשען כמעט לגמרי על קולחי מט"ש שוקת, נאלץ כיום לרכוש מים שפירים חליפיים בכמויות גדולות. מערכת אספקת מים שפירים במרחב שוקת מוגבלת, ומאפשרת אספקה בכמויות הנדרשות אך ורק במהלך חודשי החורף, ואילו לקראת עונת האביב והקיץ משאבי המים השפירים באזור זה מופנים לצריכה הביתית, על חשבון החקלאית".
רשות המים התריעה: "אנו צועדים לקראת "שוקת שבורה" תרתי משמע, בתוך מספר שבועות לא רב, כאשר לדבר השפעה דרמטית על החקלאים הישראלים באזור". אגודת המים "מי שוקת", כבר הודיעה לחקלאים המקבלים ממנה אספקת מים, כי יש לעצור זריעת גידולים כיוון שלא תוכל לספק את המים להשקיית גידולים אלו.
גידי נשאל: האם אתה חושב שמדובר בטרור סביבתי מכוון? "אין סיבה שלא", הוא השיב והוסיף: "אם הם היו רוצים, הם לא היו מזרימים את הרעלים. אני אומר את זה כי כשבעבר הייתה בעיה, היא טופלה והיום זה כבר לא תופס".
רשות המים במכתבה ממרץ טוענת: "עבור השגת המטרה שהיא החזרת מט"ש שוקת לתפקוד מלא ולהפקת קולחים באיכות טובה - נדרשות פעולות אפקטיביות הכרחיות לטיפול במקורות הזיהום בטווח הזמן המיידי, שבידי המתפ"ש והמנהל האזרחי את היכולות לבצען – בין אם בהפעלת מנופי לחץ החל מרמת מפעל בודד ועד לרש"פ עצמה". עוד הם מציינים כי "כי ככל שיבוצע טיפול אפקטיבי במקור, עלויות התפעול בתחומי ישראל צפויים לקטון, ובהתאם צפויה לקטון עלות כספי הקיזוזים".
כאשר נשאל גידי, מה הייתה התגובה של גורמי האכיפה, ביניהם המנהל האזרחי, ענה כי קיבלו תשובה מתחמקת. "בהתחלה אמרו לנו שאין רשות לפקחים להיכנס ולבדוק מי המזהם. לאחר מכן כשהלחץ הופעל, נאמר מצידם שנעשה סיור עם המנהל האזרחי ופקחים ושיודעים מי המזהמים. בפועל לא טיפלו בהם".
הוא משתף כי בינואר 2025 נשלחה פנייה רשמית לשר אלי כהן בבקשה להקצאת משאבים לפתרון הבעיה. ראש המנהל האזרחי קיים דיון על אפשרות הטלת סנקציות על הוצאת השיש לישראל כמנוף לחץ, אך נקבע כי עד אמצע אפריל יימשכו ניסיונות ההידברות - זמן שלדברי החקלאים, אינו עומד לרשותם.
"אני קיבלתי הודעה לפני שבוע מראש רשות המים שהזכיר כי עשו סיור ויודעים מה הבעיה, אבל נכון לעכשיו אין תוצאות חיוביות", מספר גידי. "זה פשוט ללכת ולפעול ישירות מול המזהמים. רק הבוקר עברתי בנחל צאלים ויש שם זרימה חזקה מאוד. זאת אומרת, שום דבר לא השתפר".
נוסף על בעיית רציפות אספקת הקולחים להשקיה חקלאית, נאלץ מט"ש שוקת להזרים את הקולחים שבאיכות נמוכה, אל נחל חברון בתחומי הקו הירוק בואכה באר שבע, דבר הגורם למפגעים סביבתיים רבים. יוצא שהזיהום יוצר גם מפגע סביבתי ותברואתי חמור. השפכים הלא מטופלים זורמים בנחל באר שבע, בנחל צאלים ובנחל שקמה, ומייצרים מפגעי ריח חריפים ומכת יתושים חסרת תקדים המסכנת את בריאות תושבי האזור. מערכות אקולוגיות שלמות לאורך הנחלים נפגעות, ובעלי חיים הניזונים ממימי הנחלים סובלים מחשיפה לחומרים רעילים.
לדבריו של גידי, מסתבר שהבעיה הזו אינה חדשה. "לפני 20 שנה באו אלינו מרשות המים בעקבות תלונה של אנשים ממיתר והייתה תלונה לבג"ץ שהמים של חברון זורמים באזור וישנם מלא יתושים. האבסורד הוא שעד היום, הזיהום הזה עדיין קיים".
בסוף השבוע האחרון נצפה גל זיהום נוסף בגון אדום מכיוון נחל חברון. בתמונות ובסרטון המצורפים ניתן לראות חומר אדום-כתום הגורם להקצפה קיצונית במתקן, ואת השפכים הלא מטופלים המגיעים לנחלים. אף שגידי מציין כי לא מדובר בפגיעה אנושה בביטחון התזונתי הלאומי באופן משמעותי, הוא מדגיש את הנזק הסביבתי: "הנזק הסביבתי הוא עצום. מדובר בפגיעה במערכות אקולוגיות, בזיהום מקורות מים, ובסיכון בריאותי ממשי לתושבי האזור".
בסיום שיחתנו, כשביקשנו לסכם את המצב, גידי נאנח עמוקות ומסביר שלשאלה הבאה לא בטוח שתהיה לו תשובה: האם מדינה המתמודדת עם איומים ביטחוניים בכל החזיתות יכולה גם הרשות לעצמה לאבד גם את המערכה על הסביבה והחקלאות שלה? מה שכן נדע להגיד זו שהתשובה הרשמית היא המתנה עד אמצע אפריל – זמן רב מדי עבור 12,000 דונם מתייבשים".
פנינו אל המנהל האזרחי וזו תגובתם: "המנהל האזרחי רואה חשיבות עליונה בשמירה על איכות הסביבה ברחבי יהודה ושומרון. המקרה המצויין בפנייתכם מוכר לגורמי המקצוע ביחידה הפועלים על מנת למנוע את הזיהום הסביבתי במרחב. יצויין כי בהוראת ראש המנהל האזרחי, נפגשו קציני מפקדת תיאום וקישור חברון עם כלל בעלי המפעלים במרחב והבהירו כי כל זיהום של המרחב יטופל בכלל הכלים העומדים לרשות רשויות האזור. במקביל, מתבצעות מספר פעולות במרחב הנחל וזאת על מנת לאתר את המפעלים הספציפיים שגורמים לזיהום הסביבתי ולבצע פעולות אכיפה מותאמות. במהלך הפעילות אותרה גם המחלבה המוזכרת בפנייתכם והחל טיפול מיידי על מנת למנוע את הזיהום שגרמה באזור".
תגובת המועצה המקומית מיתר- “מדובר באחד המפגעים הסביבתיים החמורים ביותר באזור הדרום. מדי שנה זורמים מיליוני קוב של שפכים, חלקם גולמיים ומסוכנים, מאזור הרשות הפלסטינית אל אפיק נחל חברון – כשאת הפגיעה הקשה ביותר חווים תושבי מיתר, שסובלים מזה שנים מריחות קשים ולעיתים אף מתסמינים בריאותיים".
"השפכים שמקורם, בין היתר, במחלבות ומפעלי תעשייה באזור חברון, מזהמים את אפיק הנחל, ממשיכים לנחל באר שבע ולנחל הבשור, ומגיעים עד לים התיכון – תוך פגיעה חמורה במערכת האקולוגית כולה ובאיכות החיים של כלל תושבי האזור". לזכות המועצה ייאמר כי לאחר מאבק ממושך שודרג לאחרונה מתקן התפיסה הסמוך למיתר, אך יש להדגיש – מדובר בצעד חשוב, אך רחוק מפתרון כולל. הבעיה חוצה גבולות – תרתי משמע – ויש לטפל בה ברמה המדינית והלאומית.
הנושא מחייב התערבות מידית של המשרד להגנת הסביבה וממשלת ישראל, מול הרשות הפלסטינית, לצד השקעה משמעותית בשיקום הנחל, הקמת תשתיות מתאימות והבטחת טיפול נאות בשפכים. אם לא תינקט פעולה מערכתית – לא רק שתושבי מיתר והסביבה ימשיכו להיפגע, אלא שגם החקלאות בנגב הצפוני עלולה לסבול מהשלכות סביבתיות חמורות ביותר".
ארז כליף, מנכ״ל הפורום לישראל ירוקה שארגונו מוביל את המאבק בתופעת המפגעים חוצי הגבולות, הזולגים מתחומי הרשות הפלסטינית לשטחי מדינת ישראל, מסר: ״הטרור הסביבתי אותו מובילה הרשות הפלסטינית במכוון ובמזיד כנגד אזרחי ישראל הוא תופעה מוכרת וידועה. הגיעה העת שמדינת ישראל תגדיר מדיניות ברורה כנגד הג׳יהאד הסביבתי של הרשות הפלסטינית, ותייצר מענה נחוש למול התנהלותה העבריינית. אנו עומדים כל העת בשיתוף פעולה עם גורמי האכיפה הרלוונטיים במטרה לשים סוף למצב העניינים העגום הזה, ולא נחדול עד שנצליח במשימתנו זו״.