המהפכה הירוקה שיכולה להפוך את ישראל למעצמת אנרגיה עולמית

המדבר, השמש והקרבה לים מציבים את ישראל בעמדה אסטרטגית לפיתוח כלכלת מימן ירוק. פארקי שמש-מימן יכולים לגשר בין המחקר המתקדם ליישום מסחרי, ולהפוך את הפינה שלנו במזרח התיכון למוקד אזורי של אנרגיה נקייה

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
התחנה הראשונה לתדלוק במימן שנפתחה במאי 2023 בסונול יגור
התחנה הראשונה לתדלוק במימן שנפתחה במאי 2023 בסונול יגור | צילום: עידן סבח
2
גלריה

רבים רואים במימן דלק מסוכן. אלא שלא רק שנראה שהוא אינו מסוכן מדלק רגיל (ואולי אף פחות ממנו), ייתכן שמדובר ב"דלק העתיד". השימוש העולמי במימן לאגירת והובלת אנרגיה ובסופו של דבר כדלק חליפי, שיכול לתרום לצמצום פליטות גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני, מתרחב במהירות ומאפשר הפקת תועלת ויתרונות חשובים למשק האנרגיה ולסביבה. על ישראל להשתלב במגמה זו, לקבל עליה תפקיד מוביל בקידום התחום ולהביא לפיתוחו ולשילובו של השימוש במימן ירוק.

הפקת מימן בכל הצבעים

מערכת לטעינת כלי רכב חשמליים שכוללת תאי דלק מבוססי מימן
מערכת לטעינת כלי רכב חשמליים שכוללת תאי דלק מבוססי מימן | צילום: באדיבות GenCell

גורם חשוב שנוטים להתעלם ממנו הוא הצורך במים כמקור לייצור דלק מימן מאלקטרוליזה של מים. אם נעשה שימוש במים מותפלים יידרשו כ-20 ק"ג מי ים. לפיכך, צריכת המים ליכולת ייצור שנתי של כ-9,000 גיגה-ואט שעה (GWh), כלומר קצב ייצור של 1 גיגה-ואט (GW) במשך שנה, יכולה להיות כמו צריכת מים שנתית של עיר בת כ-70,000 תושבים. לכן, במרבית המקרים מקום הייצור צריך להיות קרוב לים. עם זאת, שימוש ישיר במי ים באלקטרוליזה מקצר את אורך החיים של מרכיבים במערכות הטכנולוגיות, כגון אלקטרודות, ובייחוד ממברנות מתקדמות. לכן, רצוי להשתמש במים שפירים (מים שאיכותם גבוהה) או מותפלים שיוסיפו 0.3 אחוז עד 1 אחוז למחיר של מימן ירוק, לפי התחזיות לירידת מחירו.

ממחקר ליישום מסחרי

למחקר האקדמי בכלל, וכן לזה שבישראל, תפקיד קריטי בקידום הפקת המימן והשימוש בו בכמה תחומים. כך, למשל, פיתחו חוקרים בטכניון דור חדש של אלקטרוליזת מים להפרדה יעילה של מימן מחמצן, והוקמה חברת "H2Pro" למסחור הרעיון.

הופעת היישומים הראשונים בשוק המסחרי מצביעה על הצלחות ראשונות במעבר ממחקר אקדמי ליישום מסחרי. חברת "סונול" חנכה ב-2023 את תחנת התדלוק המימנית (האפורה) הראשונה שתשרת משאיות מימן. חברת "ג'נסל"  (GenCell) מקדמת שימוש במשאיות על בסיס תאי דלק. יוזמת "סדום הירוקה" של "כימיקלים לישראל" (כי"ל), שמטרתה להסב את מתחם התעשייה סדום לפעולה על בסיס אנרגיה ירוקה, מבוססת על שדה של תאי שמש והפקת מימן לאגירת אנרגיה ולאספקתה למפעלי ים המלח. חברת "דוראל אנרגיה" פועלת בשיתוף עם "אילת אילות" ומחלבת "יטבתה" להקמת עמק מימן.

עם זאת, לפני שישראל תצליח להפוך למוקד אזורי לייצור וליצוא של מימן, נחוץ שלב ביניים של מחקר ופיתוח שיאפשר הנגשה של המחקר המדעי לסטארטאפים ולחברות מסחריות שפועלות כבר בשוק. קידום שלב הביניים יכול להתבסס על הקמת פארקי שמש–מימן כמצע לקידום ולפיתוח מבחר הטכנולוגיות הדרושות ליישום המסחרי בקנה מידה רחב. מטרתו של "פארק השמש–מימן" היא בדיקת ההיתכנות של מפעל מימן על בסיס הקמת תשתית רחבה לחיבור אנרגיית השמש כמקור עיקרי לאנרגיה עם הפקת מימן כפתרון מיטבי לאגירת אנרגיה. הפארק ישרת את התעשיות, את מוסדות המחקר וגורמים נוספים בעלי עניין בארץ ובעולם. הפארק המתוכנן יהיה "ארגז חול" (אתר ניסויים) ומחקר פיילוט, ויהווה בסיס לחיבור בין הטכנולוגיות השונות עבור צרכנים ויעדי אנרגיה מגוונים, החל ממקור אנרגיה עצמאי קטן למתקן ייעודי וכלה בתשתית אנרגיה כוללת ליישוב, לאזור ועוד.

משק מימן "ירוק" כחול-לבן

תגיות:
שמש
/
מימן
/
איכות הסביבה
/
אנרגיה ירוקה
/
כלכלה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף