הלך הירח דבש? היעד האהוב על הישראלים שעשוי להיעלם בקרוב

עליית מפלס מי הים, כתוצאה משינויי האקלים, מהווה איום קיומי על מדינות נמוכות ובעיקר על איים קטנים ומדינות חופיות, כך עולה מדוחות של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) ומכון לואי (Lowy Institute). מדינות אלה מתמודדות יותר ויותר עם שיטפונות חוזרים, סחף חופים, חדירת מי ים למקורות מים מתוקים ואובדן הדרגתי של קרקע מיושבת. ההשלכות אינן מתמצות רק בסיכון לחיי אדם ולפרנסה, אלא גם בפגיעה בזהות התרבותית ובריבונות הלאומית של אותן מדינות.

במהלך העשורים הקרובים, ובמיוחד במחצית השנייה של המאה ה־21, צפויות מדינות רבות לעמוד בפני סכנה מוחשית של היעלמות חלקית או מלאה מתחת לפני הים. תרחיש זה עלול להביא לגלי עקירה המוניים ואף להיעלמותן של מדינות שלמות מהמפה הגיאוגרפית. על אף המאמצים הגלובליים לצמצום פליטת גזי החממה, התחזיות מצביעות על המשך עלייה ניכרת במפלס הים. עובדה זו מחייבת פיתוח אסטרטגיות להפחתת נזקי האקלים ולהסתגלות אליהם, במטרה להגן על קהילות המצויות בחזית הסיכון.

במהלך המאה ה־20 עלה מפלס פני הים העולמי בכ־19 סנטימטרים, והאו"ם מזהיר כי עד סוף המאה ה־21 הוא עלול לעלות בעוד כ־90 סנטימטרים. לא מדובר רק בהצפת שטחים, הסכנה מתעצמת נוכח תדירותם הגוברת של אירועי מזג אוויר קיצוניים, ובהם סערות פתאומיות שמציפות אדמות ומערערות את שגרת החיים.

שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ מיוחסים בראש ובראשונה לפעילות אנושית ולפליטות מזהמות, בעיקר במדינות המתועשות. מנגד, המדינות שנפגעות באופן החריף ביותר הן דווקא הקטנות והעניות, עם כלכלה שברירית המבוססת על תיירות, דיג ומסחר חוץ. רבות מהן חסרות מערכות מיגון מספקות ומתקשות לפתח תשתיות בסיסיות.

באוקיינוס השקט, לדוגמה, משמשות שוניות האלמוגים מחסום טבעי בפני גלי הים, אך אלה מתדרדרות במהירות בשל התחממות המים ועליית המפלס, מה שמגביר את פגיעותן של האוכלוסיות המקומיות.

מדינות בסכנת היעלמות