אנטארקטיקה ככל הנראה כבר חצתה את נקודת האל-חזור האקלימית – כך מזהירים מדענים בפרסום במגזין new scientist השבוע. הטענה מגיעה בעקבות קריסה חדה ופתאומית ביצירת קרח הים מאז 2016. הוסבר שמדובר בתפנית קיצונית המצביעה על שינוי בלתי הפיך, עם השלכות גלובליות קשות.
לפי הפרסום, בעשורים קודמים נותרו רמות קרח הים באזור יציבות יחסית, למרות התחממות עולמית. אך ב-2016 החלה ירידה תלולה, שהגיעה לשיא שלילי בפברואר 2023 – הקיץ השלישי בתוך שבע שנים שבו נשבר שיא מינימלי. גם בספטמבר אותה שנה נמדדה כמות הקרח המקסימלית הנמוכה ביותר אי פעם.
איך זה עובד?
לפי הפרסום במגזין new scientist, הגורם המרכזי לשינוי הוא חדירה של מים חמים מהמעמקים. שכבת ההפרדה שבין מים קרים מתוקים למים חמים ועמוקים נחלשה משמעותית מאז 2015, בין היתר בעקבות שינויים בעוצמת הרוחות ובמליחות האוקיינוס הדרומי. התוצאה: עלייה של מים חמים מהעומק – שגורמים להמסה מהירה של הקרח.
התחממות זו לא נולדה אתמול. מחקרים מראים כי יותר מ־90% מהחום שנוצר כתוצאה מהשפעת האדם נאגר במשך שנים במעמקי האוקיינוסים. כעת, אומרים המדענים, אותו חום משתחרר סביב אנטארקטיקה – ומונע את היווצרות הקרח החדש.
לאן זה הולך ומה אפשר לעשות?
האפשרות לעצור את התהליך קלושה. לדברי האומן, רק שינויים קיצוניים – כמו זרימה אדירה של מים מתוקים כתוצאה מהמסה של קרחון עצום – עשויים לבלום את אפקט עליית המים החמים. אך ההסתברות לכך נמוכה מאוד.
אם המגמה תימשך, התוצאות יהיו הרסניות. קרח הים תורם לייצוב הקרחונים שעל היבשה, ובלעדיו – תהליך ההמסה שלהם יואץ. אנטארקטיקה לבדה מכילה מספיק קרח כדי להעלות את פני הים בעולם ב־58 מטרים.
מעבר לכך, הקרח הלבן מחזיר קרני שמש אל החלל – וכשהוא נעלם, האוקיינוס האפל סופג יותר חום, מה שמאיץ את ההתחממות. במקביל, מאות גיגטון של פחמן הכלואים בעומק האוקיינוס הדרומי עלולים להשתחרר לאטמוספירה, תהליך שיגביר עוד יותר את אפקט החממה.
למרות חומרת המצב, המודלים האקלימיים שנבנו לאורך השנים לא חזו את קצב ועוצמת התמורות. המדענים מודים כי הם רק מתחילים להבין את ממדי הקריסה – ואת ההשלכות שהיא עלולה לחולל.
התרעות פיקוד העורף