מניפת הסחף של נחל צאלים, אחד מאזורי הטבע הרגישים והמרהיבים בישראל, הורעלה בן רגע: הקרקע הומלחה, צמחייה נרחבת הושמדה ומערכת אקולוגית שלמה נפגעה קשות. צבי הנגב - מין נדיר שנמצא בסכנת הכחדה - איבדו בית גידול ייחודי.
מאז עברו יותר משלוש שנים ואיש לא שילם את המחיר על הפגיעה האנושה בטבע. לפני כחודשיים פנה ארגון "מגמה ירוקה" במכתב חריף לבכירי המשרד להגנת הסביבה. הארגון הסביבתי דרש תשובות מדוע על אף שחלפו יותר משלוש שנים מאז ההחלטה לפתוח בחקירה פלילית - טרם הוגש כתב אישום נגד מפעלי ים המלח בגין הזיהום הסביבתי שאירע ביוני 2022.
"מדובר באוזלת יד חמורה, הממשיכה את דפוסי ההימנעות מאכיפה פלילית כנגד כי"ל גם במקרים קודמים. אגב, אירוע דליפה דומה ממתקני החברה אירע שנה לאחר מכן במדבר יהודה", אומרים בארגון.
הזיכיון הנוכחי של כי"ל פוקע ב־2030. על פי התחייבות הממשלה, עד סוף יוני אמור היה להתפרסם מכרז חדש, ועד סוף 2027 ייבחר זכיין. אלא שבפועל, טרם פורסם אפילו תזכיר חוק להערות הציבור - השלב הראשון בתהליך החקיקה הנדרש. מדובר בחקיקה מורכבת, לצד הסדרת תשלום על שימוש במים וקביעת גבולות הזיכיון.
גרירת הרגליים של הממשלה הופכת את הסיטואציה לאבסורדית: כל עוד החקיקה אינה מתקדמת, המכרז לא יכול לצאת לדרך - ובינתיים כי"ל היא המרוויחה הגדולה. לפי הערכות, כל חודש של עיכוב שווה לחברה הכנסות של מאות מיליוני שקלים.
במכתב ששלחה "מגמה ירוקה" נכתב: "העיכוב בחקירה הפלילית פוגע באמון הציבור, ומנציח מצב שבו תאגיד מזהם נהנה מהפקרות של רשויות המדינה. לא ייתכן שאסון בסדר גודל כזה יישאר ללא כתבי אישום וללא אחריות אישית של נושאי משרה בכירים".
בינתיים, נראה שהציבור ממשיך לשלם את מחיר הרשלנות של החברה ואוזלת היד של המדינה. ב-7.9, לאחר שהמכתב לא נענה במשך שבועיים, ביקשנו את התייחסות המשרד להגנת הסביבה ומאז שוב מספר פעמים. רק כעבור חודש וחצי זכינו לקבל תשובה.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד רואה בחומרה רבה את הפגיעות הסביבתיות החוזרות ונשנות בים המלח ובסביבתו, ופועל בנחישות ובשקיפות בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותו במטרה להגן על הציבור ועל אחד מאוצרות הטבע הייחודיים ביותר לישראל ולעולם. לעניין הדליפה בנחל צאלים נזכיר כי כבר ביוני 2022 זומנה החברה לשימוע. בהמשך נפתחה חקירה פלילית בעניין אירוע זה וכיום חומרי החקירה מצויים אצל תובע חיצוני מטעם המשרד לצורך בחינת הגשת כתב אישום פלילי".
במשרד מוסיפים: "נזכיר כי עוד לפני כן, בעקבות אסון נחל אשלים בשנת 2017, המשרד לקח חלק בתביעה ייצוגית משמעותית, במסגרתה חויבה חברת רותם אמפרט בפיצוי בסך 115 מיליון שקלים לשיקום המערכות האקולוגיות שנפגעו. תיק החקירה הועבר לטיפול הפרקליטות, והמשרד ימשיך ללוות את ההליך ולעמוד על כך שהאחראים לפגיעה יישאו במלוא האחריות".
בעניין חידוש זיכיון ים המלח אומרים במשרד להגנת הסביבה: "המשרד פועל באופן עקבי במטרה לייצר שינוי מבני עמוק בהסדרת פעילות הזיכיון בים המלח. משכך פועל המשרד בימים אלה, כחלק מהיערכות המדינה לתום תקופת הזיכיון, לקביעת תנאים סביבתיים עדכניים לכלל התשתיות התעשייתיות בשטח הזיכיון לצורך החלת דרישות מעודכנות על הפעילות בים המלח בחודשים הקרובים, בהלימה לעיקרי המלצות מבקר המדינה. נדגיש עוד כי פרסום תזכיר חוק זיכיון ים המלח עצמו נמצא תחת אחריות החשב הכללי במשרד האוצר".
התרעות פיקוד העורף