בנייר עמדה שהוגש לוועדה מטעם עמותת "אזרחים למען הסביבה" צוין כי בחלק גדול מהשריפות, ובמיוחד באתרים גדולים ותחנות מעבר, מעורבים גורמים עברייניים שלרשויות המקומיות אין יכולת להתמודד איתם. עמותת "אזרחים למען אוויר נקי" הוסיפה כי גורמים אלו מנהלים אתרי פסולת פיראטיים תמורת "היטלי הטמנה" מופחתים. לעיתים קרובות נשרפים בפעולות אלו מוצרי פלסטיק, צמיגים, גרוטאות רכב ופסולת אלקטרונית במטרה למצות את המתכות שבהם, שערכן הכלכלי גבוה.
ביבס התריע כי "לגורמים פרטיים, כמו קבלני אשפה, זול יותר להביא את הפסולת לשרפה באיו"ש מאשר להטמין אותה באתרי הטמנה בתוך תחומי הקו הירוק. הערכה היא שהעלות הכספית של שרפת פסולת מעבר לקו הירוק עומדת על כשליש או רבע בלבד לעומת הטמנה חוקית בתוך הקו הירוק. יש כאן רווח כלכלי משמעותי לאותם גורמים פרטיים שמבריחים את האשפה לאיו"ש, ותעשייה של ממש שהתפתחה סביב זה מניבה רווחים גבוהים. מדובר בעבריינות אשפה".
במשרד להגנת הסביבה הגיבו לטענות: "בימים האחרונים עולות תלונות רבות על שרפות פסולת פיראטיות באיו"ש, הגורמות לזיהום אוויר ולנזק סביבתי ובריאותי חמור לתושבי אזור יהודה ושומרון ולתושבי ישראל בכלל. המשרד מוטרד מאוד מהתופעה. אף שהסמכויות לטיפול אינן בידי המשרד אלא בידי המנהל האזרחי וגופים נוספים, אנו פועלים במרץ לקידום פתרונות מהירים, בין היתר במימון 'יחידת דוד' במנהל האזרחי, בהקצאת תקציבים דרך קרן הניקיון לכיבוי שרפות ובקידום תוכניות לטיפול בפסולת".
השרה סילמן ציינה כי המצב בלתי נסבל: "שרפות הפסולת ביהודה ושומרון פוגעות לא רק בתושבי האזור, אלא בכלל אזרחי מדינת ישראל - הסביבה אינה יודעת גבולות, וכל מפגע סביבתי באיו"ש משפיע מיד על בריאות ואיכות החיים של תושבי האזור ושל כלל המדינה. המשרד גיבש תוכנית אסטרטגית מקיפה, ואני קוראת למשרד הביטחון לפעול בשיתוף פעולה מהיר ומלא ליישומה ולקידום הפתרונות בשטח באופן מיידי. זו חובתנו כלפי בריאות הציבור והסביבה".
התרעות פיקוד העורף