למרות טענת המשרד להגנת הסביבה אחרי העברת חוק ההסדרים בממשלה, כי הצליח להפחית את הפגיעה, בדיקה מעמיקה של טיוטת החוק ה"מרוככת" מעלה - דבר מהותי לא הושג. לידי מעריב הגיע נייר עמדה מפורט בנושא שניסחו חוקרי אוניברסיטת בן גוריון בנגב, ביוזמת המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה באוניברסיטה.
"אנו, חוקרים וחוקרות במדעי הטבע, הסביבה, הגיאוגרפיה, הבריאות, המדיניות והאקלים, מביעים דאגה עמוקה מהפגיעה המצטברת שמייצרת טיוטת החוק. פגיעות אלו אינן 'השגת יעילות', אלא נסיונות לפירוק שיטתי של מנגנוני ההגנה על הטבע, הסביבה ובריאות הציבור בישראל" כותבים יוזמי המכתב.
כך הורס האוצר את הסביבה בחוק ההסדרים
טיוטת חוק ההסדרים 2026 כוללת שורה של צעדים שמשמעותם פגיעה ממשית במנגנוני ההגנה הסביבתיים של מדינת ישראל, אשר נבנו לאורך עשרות שנים. "במציאות של משבר סביבתי ומשבר אקלים חריפים ודחופים, ישראל זקוקה לחיזוק מנגנוני ההגנה, לא להחלשתם. שמירה על הסביבה אינה חסם מפני פיתוח וצמיחה, היא המפתח להם" כותבים החוקרים.
בפרק "צעדים לקידום ענף הנדל"ן וייעול הליכי התכנון והבניה" מבקש משרד האוצר לפגוע בוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחו״ף) והיא מאבדת בפועל מיכולת הבקרה שלה, שעלול לאפשר קידום תכניות בעלות השפעה סביבתית משמעותית סמוך לקו החוף, להגביר זיהום ים וסיכוני בטיחות לרוחצים, לפגוע בביטחון המזון מן הים ועמידות קו החוף בעידן של עליית מפלס הים ושינויי אקלים.
עוד על הפרק: החלשת מעמד היועצים הסביבתיים במוסדות התכנון. היועצים, ובהם נציגי המשרד להגנת הסביבה ומומחים מקצועיים בתחומי אקולוגיה, מים, אקלים ורעש - מוגדרים בטיוטה כגורמים "שיש להיוועץ בהם", ללא סמכות מחייבת כמו היום וללא יכולת לעכב או להתנות תכניות גם כאשר נמצאה פגיעה סביבתית מהותית. זאת ועוד, היועצים ייבחרו מתוך מאגר קבוע ועצמאות הייעוץ תיפגע גם בכך וגם בהחלשת אופן הכנתם ועצמאותם המקצועית של תסקירי השפעה על הסביבה שמבקש האוצר.
כמו כן מבקש האוצר את הארכת תוקף הותמ"ל (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור) וביטול החובה לכלול בה דיור בר השגה. מדובר בוועדה המהווה מסלול תכנון עוקף ועדות מחוזיות והתנגדויות ציבוריות, ומאפשרת קידום מואץ של פרויקטים גדולים בשטחים פתוחים ללא בחינה סביבתית מלאה. הצעת החוק מזרזת גם הקמה והרחבה של מטמנות פסולת, בניגוד למגמה הבינלאומית של צמצום הטמנה וקידום טיפול בר-קיימא בפסולת.
בפרק "האצת מיזמי תשתית לאומיים" עדיין מככב דילול וצמצום סמכויות רשות הטבע והגנים בשמורות טבע. טיוטת החוק המעודכנת וה"מרוככת" מציעה מסלול מואץ למיזמי תשתית אשר בפועל מנטרל את סמכות רשות הטבע והגנים להתנגד להם. כך יוכלו תשתיות חשמל, גז, כבישים ותקשורת להתקדם גם כאשר הערכת מומחים מצביעה על נזק כבד לערכי טבע או לבתי גידול מוגנים.
טיוטת החוק גם משנה מהותית את סמכויות פקיד היערות במיזמי תשתית: נוספים שיקולי פיתוח וכלכלה כעילות מרכזיות לאישור כריתה ומוגבלת יכולתו הקיימת לסרב לכריתת עצים גם במקרים של פגיעה סביבתית. "בעידן של גלי חום הולכים ומתגברים הקלה על הפגיעה בעצים בוגרים פוגעת בבריאות הציבור, הופכת ערים לחמות אף יותר ומקשה על עמידה ביעדי אקלים" כותבים החוקרים.
החוקרים קוראים להסרת הסעיפים המחלישים את סמכות המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, לשמירה על סמכויות הוועדה לשמירה על הסביבה החופית ולהבטחת עצמאותם של היועצים הסביבתיים במוסדות התכנון.
הטבע הופקר - וכך גם הציבור
"המנגנונים הסביבתיים מוצגים כ״חסמים״ שיש להסיר כשהם שכבת ההגנה האחרונה של ישראל מפני נזקים בלתי הפיכים לשטחים פתוחים, לחופים, למגוון הביולוגי, לבריאות הציבור ולהתגוננות מפני שינויי אקלים. כל שקל שנחסך היום על 'קיצור הליכים' יתורגם בעתיד להוצאות בריאות ואובדן פריון" כותבים החוקרים של אוניברסיטת בן גוריון.
"במדינה הצפופה ביותר ב-OECD, המתמודדת עם משבר אקלים מחריף ועם לחץ תכנוני ומרחבי גובר, מערכת ההגנה הסביבתית היא נכס לאומי הזקוק לחיזוק, לא לפרימה. החלשתה תוביל לפגיעה ממשית ביכולת השגשוג, הבריאות והחוסן של החברה הישראלית לדורות" הם מוסיפים.
הפגיעות הללו הן ישירות ועקיפות: פגיעה וביטול של סמכויות, קיצור הליכי תכנון ורישוי במסווה של "הסרת חסמים", דרך העברת סמכויות ושינוי מעמד גורמי מקצוע. תוצאתן הברורה היא החלשה מערכתית של מנגנוני שמירת טבע, הגנת הסביבה, בריאות האדם ובריאות הציבור.