המודעות הגוברת לנזקים הנגרמים לסביבה מפעילות אנושית - תעשייה, תחבורה, הפקת חשמל ועוד - הובילה להשקעה עצומה באנרגיות חלופיות. אחת הבעיות במקורות אנרגיה אלה היא הצורך באיחסון האנרגיה, שכן מקורות כגון רוח ושמש מאופיינות בתנודתיות רבה, בניגוד לתחנות כוח סטנדרטיות ולמצברי רכב רגילים.
מכאן הצורך הדחוף בטכנולוגיות אחסון יעילות ולא מזהמות. בהקשר זה, המימן הוא חומר מבטיח, ולכן מפותחות מערכות אגירת מימן, דוגמת מיכלי מימן להנעת רכב.
השניים מספרים: "הידע החדש צפוי לתרום לשיפור מערכות אגירה בטוחות ויעילות יותר, לפיתוח חיישנים אמינים ולתכנון ממברנות מתקדמות להפרדת מימן. בנוסף, ממצאי המחקר יסייעו בהארכת חיי רכיבים קריטיים בטכנולוגיות מבוססות מימן - נדבך חשוב במעבר לכלכלה ירוקה".
פלדיום (Palladium) היא מתכת יעילה מאוד בספיגת מימן ולכן רלוונטית מאוד בתחום האנרגיה הנקייה - בין השאר לאגירת מימן. כיום ידוע כי תכונותיו של הפלדיום בהקשר זה משתפרות כאשר הוא מיוצר במתכונת של חלקיקים ננו-מטריים. לכן יצרו חוקרי הטכניון וצ'למרס מערכים זעירים ומסודרים של חלקיקי פלדיום ועקבו אחר קליטת המימן בחלקיקים אלה ופליטתו מהם. באמצעות כוונון מדויק השיגו החוקרים שיפור דרמטי בקצב קליטת המימן בחלקיקים ובלחץ המימן הנפלט.
מדינות רבות התחייבו לאפס את פליטות גזי החממה שלהן עד 2050, והמימן הוא מרכיב קריטי לכך. הסיבה: מימן הוא דלק חלופי לפחם, לנפט ולגז מחצבים, והשימוש בו צפוי לצמצם את פליטת גזי החממה ממקורות שונים, ובהם תחבורה, ייצור חומרים וכימיקלים, וחימום ביתי ותעשייתי. בניגוד לדלקים אלו, הפולטים פחמן דו-חמצני לאטמוספירה בעת שריפתם, השימוש במימן מייצר מים נקיים ולכן נחשב לדלק נקי לתחבורה, תעשייה, אגירת אנרגיה, חימום ועוד.