ובינתיים בישראל: בפיגור לא רק בספורט
ורבין מדגיש: "בישראל עדיין מתייחסים לספורט בעיקר כמתקן ציבורי, ולא כמערכת עסקית שצריכה ניהול סיכונים מתקדם. אם רוצים שספורט יוכל לפעול גם בעשור הבא, חייבים לעבור לחשיבה עסקית: לקבוע סטנדרטים מחייבים, לתכנן אנרגיה והצללה מראש, ולנהל אצטדיונים ותחרויות כמו שמנהלים כל פעילות כלכלית מורכבת".
מצאו את ההבדלים
בישראל, לפי נתוני השירות המטאורולוגי, בעשור האחרון נרשמה עלייה של כ-1.4 מעלות בטמפרטורות הממוצעות - נתון שמעלה משמעותית את הסיכון למכות חום בענפי ספורט חוץ. בכדורגל, למשל, מגרשי דשא סינתטי מגיעים בימי קיץ לטמפרטורות של 65-70 מעלות על פני המשטח, מה שמוביל לביטול אימונים ומשחקים. במקביל, מבקר המדינה קובע כי כ-60% מהרשויות המקומיות טרם גיבשו תוכנית היערכות אקלימית למתקני ספורט, והפער הבולט ביותר הוא היעדר הצללה.
ומעבר לים, יחי ההבדל, לפי נתוני הנהלת ה-"Intuit Dome" מערכת ייצור החשמל הסולארית העצמאית של האולם מסוגלת לספק את כל צריכת החשמל של משחק NBA מלא - כולל תאורה, מסכים, קירור ותפעול. בתחום ניהול פסולת ומים, הנהלת האולם הציבה יעד Zero Waste עם הפניית למעלה מ-90% מהפסולת מהטמנה למיחזור, לצד שימוש ב-100% מים מושבים למערכות הקירור. צעדים אלה מאפשרים חיסכון שנתי של כ-7.5 מיליון גלונים של מים ומפחיתים משמעותית את העומס על התשתיות העירוניות.
התרעות פיקוד העורף