ביום שלישי ה-13 לינואר, התקבלה ע"י השופט דורון חסדאי מבית המשפט המחוזי בתל-אביב ההחלטה שקבעה כי המבקשים לא הוכיחו קיומו של זיהום חריג שמקורו בפעילות החברות הנתבעות, לא הוכחה קיומה של תחלואה עודפת במפרץ חיפה וכי לא הונחה התשתית הראייתית לקיומו של קשר סיבתי בין פעילות המפעלים לבין הנזקים שנטענו. וכך הסתיים ההליך, כשהשופט הטיל מיליון ש"ח הוצאות על המבקשים.
המבקשים, ארבעה תושבי חיפה בהווה ובעבר, שיוצגו ע"י עו"ד חן ועו"ד אמוראי, תבעו את בז"ן, כרמל אולפינים, גדיב, חיפה כימיקלים ונוספות, בטענה שהאוטונומיה שלהם כתושבי האזור לצרוך אוויר בריא ונקי, נפגעת בגין פעילותן המזהמת של החברות. את טענותיהם גיבו המבקשים במומחים מטעמם, בליווי הסתמכויות על ממצאי מחקרים שנעשו ע"י המשרד להגנת הסביבה והצהרות משרד הבריאות לאורך השנים. עוד נטען ע"י המבקשים כי לפליטה המצטברת של החומרים המסוכנים יש קשר לשיעור תחלואת הסרטן הגבוה במפרץ חיפה, הגבוה בכ-20% מהממוצע הארצי.
לצער המבקשים ולצער תושבי האזור, הפער בין קיומם של נתונים לבין היכולת לבססם משפטית הוכרע לרעתם. השופט חסדאי אימץ את חוות הדעת מטעם המפעלים וביקר בחריפות את חוות הדעת שהגישו המבקשים. הוא קבע כי טענותיהם נסמכו על מסמכים חסרי תוקף משפטי שאינם משקפים עמדה רשמית של הרשויות, ולכן אינם מסייעים להם לעמוד בנטל ההוכחה. עוד נקבע כי חוות הדעת לא בחנו את האוויר הסביבתי הננשם בפועל באזורי המגורים, אלא התמקדו בפליטות מהארובות בלבד. גם ההשוואה לשיעורי התחלואה הארציים לא הוכרה כהוכחה לעודף תחלואה מקומי. לבסוף ציין כי התאוריות המדעיות שעליהן הסתמכו נדחו בעבר, וכי חלק מהמומחים כבר נמצאו בלתי מהימנים בהליכים קודמים.
חשיבות האכיפה הפרטית כנגד המפעלים הפועלים במפרץ חיפה ולעיתים קרובות מידי מפרים את היתרי פליטת החומרים המסוכנים שבידם, קריטית לטובת קידום מפרץ נקי וירוק. רק בקיץ 2025, דווחו חריגות בפליטת "בנזן" מבתי הזיקוק העולות על אלו שדווחו במשך כל העשור האחרון. לתביעות הפרטיות וסכומן הגבוה בהרבה על הקנסות המנהליים הניתנים ע"י גורמי האכיפה הרלוונטיים, ככל שאלו ניתנים, מקום משמעותי בזירה.
קביעה זו של בית המשפט מצטרפת לקביעות משפטיות נוספות מהשנים האחרונות הנוגעות לסוגיות סביבתיות, העומדות על דרישות ראייתיות כבדות משקל הנדרשות לטובת הוכחת המפגע הסביבתי בבית המשפט. לצער הציבור החיפאי, גם תביעה זו, וניהולה הבעייתי, כשלה במבחן התוצאה ואינה הובילה להרתעה הנדרשת. עם זאת, אין בו בכדי להרתיע תובעים פוטנציאליים ותביעות מבוססות מלקדם הליכים מורכבים שכאלו.
בניגוד לתביעה התל-אביבית, לציבור החיפאי לא נותר אלא להיאחז בנקודת האור המקבילה הממתינה להכרעה. בימים אלו, אנו ממתינים להחלטתו של השופט סוקול בתביעה הייצוגית של ארגון אזרחים למען הסביבה נגד 29 מהמפעלים המזהמים במפרץ חיפה: בה הארגון תבע את המפעלים על אחריותם לתחלואת סרטן ריאה ו-NHL במפרץ. בשונה מטענות המבקשים בתביעה התל-אביבית, התביעה החיפאית שמנוהלת ביד רמה מזה כ-7 שנים ע"י משרד עו"ד גיל רון קינן ושות׳, בליווי הקליניקה לצדק סביבתי מאוניברסיטת ת"א, אתגרה את הקשה מכל – ובמשך 40 ימי דיוני הוכחות מפרכים, התמודדה עם סוללת עורכי דין עבה ומנוסה, במטרה לעשות צדק של 50 שנה, ולגרום למפעלים המזהמים לשאת בעלויות הזיהום ארוך השנים.
השאלות העובדתיות עדיין מורכבות, השאלות המשפטיות רחוקות מלהיות בעלות תשובות חד משמעיות, אבל לאוכלוסיית חולי הסרטן בחיפה ולציבור החיפאי כולו, לא נותר אלא להחזיק אצבעות ולקוות לפסק דין קצת פחות ארוך, עם תוצאות קצת יותר אופטימיות לתחילתה של שנת ההחלמה של מדינת ישראל.
התרעות פיקוד העורף