לאחר אירוע הזיהום, הנחשב לאחד האסונות הסביבתיים החמורים בתולדות המדינה, נעשו מספר פעולות לנסות לשקם ולתקן את הנזק הנגרם לשמורה. פעולת השיקום האחרונה שנעשתה במקום באמצעות חיידקים מפרקי נפט, לא השיגה תוצאות משביעות רצון - על אף שנחלה הצלחה בפיילוט המקדים. לכן, הוחלט ברשות הטבע והגנים על סילוק זיהום הנפט מהשמורה על ידי הסרת שכבת הקרקע המזוהמת המכסה את השמורה, שעומקה בין 20-40 ס"מ.
ד"ר ניצן שגב, אקולוגית הערבה ברשות הטבע והגנים, אשר מלווה את פרויקט השיקום מסבירה: "מיד לאחר גילוי הדליפה בשנת 2014, בוצעו פעולות חירום לסילוק הנפט הגולמי באמצעי ספיגה שונים, ויצרו סכרים מקומיים לאצירת הנפט. טיפול ניסיוני על ידי חיידקים מפרקי נפט הראה שפירוק הנפט היה נמוך מהרצוי ולכן הוחלט להתקדם עם הליך השיקום המאסיבי של הוצאת הקרקע העליונה מהשמורה". ברשות הטבע מסבירים כי העבודות ימשכו כשישה שבועות, בהם יכנסו כלים כבדים אל השמורה, ויסירו את הקרקע המזוהמת, שתועבר לאתר ההטמנה נמרה. הקרקע תעבור תהליך לטיפול בשאריות הנפט בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה, ולאחר מכן תיטמן במטמנה ייעודית לכך.
שמורת הטבע ערבת עברונה היא בית גידול ייחודי, בה הצמחים ובעלי החיים למדו לשרוד בתנאי מליחות ותנאים אקלימיים קשים ביותר של מדבר צחיח-קיצון, בו ישנן שנים שחונות עם פחות מ-25 מ"מ מים בשנה, ואף שנים ללא גשם כלל. על-אף התנאים הקשים הללו, בערבת עברונה התפתחה מערכת אקולוגית עשירה, שבה מאות עצי שיטה וצמחים, ושלל בעלי חיים הניזונים מהם, כגון אוכלוסייה גדולה של כמאתיים צבאי נגב, אשר מסתפקים למחייתם בנוזלים המגיעים מעלוות העלים, ואינם חייבים לשתות מים באופן קבוע. בשמורה צמחים ובעלי חיים נדירים בדרגות סיכון שונות, אשר ניתן למצוא רק בערבה הדרומית.
התרעות פיקוד העורף