הגז שנפלט ממערכת העיכול של הפרות
בנוסף לפליטות, ייצור חלב פרה כרוך בשימוש אינטנסיבי במשאבים טבעיים: על פי הבדיקה, ייצור ליטר אחד של חלב דורש בין 600 ל- 1,000 ליטר מים, לצד שטחי קרקע נרחבים לגידול מספוא ולמרעה. הבדיקה מבוססת על ניתוח נתוני תעשייה ודוחות בינלאומיים מהשנה האחרונה, והשוואה בין ייצור חלב מסורתי לבין טכנולוגיות "פרמנטציה מדייקת".
החדשות הטובות
החדשות הטובות העולות מבדיקת Good Vision היא שבשנים האחרונות, בהובלת חברות ישראליות כמו Remilk ו-Imagindairy - מפתחות טכנולוגיות מבוססות פרמנטציה מדייקת, המאפשרות לייצר חלבוני חלב (כגון קזאין ומי גבינה) ללא שימוש בבעלי חיים. לצד היתרונות הסביבתיים, המעבר לייצור חלבונים ללא בעלי חיים נוגע גם בביטחון תזונתי ורווחת בעלי חיים: ייצור מבוזר במתקנים תעשייתיים מפחית תלות ביבוא ובשרשראות אספקה ארוכות, במיוחד בתקופות של אקלים קיצוני כתוצאה ממשבר האקלים העולמי.
הוא גם מאפשר לצמצם את התלות בגידול בעלי חיים לצורכי מזון, ולהתקדם לעבר מודלים של ייצור המפחיתים פגיעה בבעלי חיים ומעניקים מענה אחראי יותר לסוגיות של רווחת חיות משק.
טכנולוגיות לייצור חלבוני חלב
עם זאת, גם מודלים מתקדמים של חקלאות חלב בת־קיימא אינם מבטלים לחלוטין את התלות בבעלי חיים. לכן, טכנולוגיות לייצור חלבוני חלב ללא בעלי חיים מציעות מסלול משלים ופורץ דרך להפחתת ההשפעה הסביבתית והאתית של צריכת מוצרי חלב.
הסקירה מדגישה כי קיימות בתעשיית החלב אינה נמדדת רק באמצעות פליטות ושימושי מים וקרקע, אלא גם דרך סוגיות של רווחת בעלי חיים. בעולם קיימים כיום תקנים ומסגרות שונות לקידום ייצור חלב בר־קיימא, הכוללים התייחסות לתנאי המחיה של בעלי החיים, מצבם הבריאותי, ניהול סביבתי והפחתת פליטות.
התרעות פיקוד העורף