רשות הטבע והגנים מתכוונת להקל בקנסות שמוטלים על קוטפי צמחי תבלין המוגנים ובראשם הזעתר, כך דיווח העיתונאי צפריר רינת בתוכניתה של טלי ליברמן. הזעתר הוא תערובת של כמה צמחים כשהעיקרי שבהם הוא האזוב המצוי. האזוב נמצא באזור הים תיכוני מהר חברון ועד החרמון, בכל הגבעות וההרים הנמוכים שבהם יש שיחים נמוכים וסלעי קירטון. צמחים מוגנים נוספים, החביבים על הקוטפים, הם עכובית הגלגל והמרווה המשולשת שגם ממנה מפיקים מיני תבלינים ומשקאות.
האכיפה נגד קטיף לא חוקי משמעותית ושיטתית, דינם של הקוטפים הוא קנסות וכתבי אישום. בשנים 2016-2018 הוגשו 21 כתבי אישום בגין קטיף לא חוקי בהיקף מסחרי וניתנו 151 הודעות קנס.
ההקלות לצרכני הזעתר נבעו מתוך ההכרה וההבנה שזהו נושא רגיש במגזר הערבי. רשו הטבע והגנים מנסה לאזן בין הצורך לשמור על הצמחים שלא ייכחדו לבין לתת לאנשים להנות מהם ולהמשיך בתרבות שלהם. לתחושתם, טעמו של הזעתר הגדל טבע אינו דומה לטעמו של זעתר שגודל בגינה או באופן תעשייתי. חשוב להם לקטוף ישירות מהטבע ואם זה לא מסכן את הצמח, יש לאפשר זאת. בנוגע לעכובית הגלגל, ההקלות נועדו לאפשר קטיף נרחב יותר מפני שהיא יותר נפוצה ממה שחשבו ברט"ג. באזורים מסוימים קטיף העכובית יהיה בלתי מוגבל ובאזורים אחרים יתאפשר עם אותם מגבלות. הקנסות יינתנו בעיקר כשמדובר בקטיף לצרכים מסחריים. פקח שיראה משפחה הקוטפת לשימוש עצמי, ורוב האנשים שיוצאים לקטוף הם כאלה, לא ייתן דוח.
בריכות המלח באילת בכניסה לעיר מארחות מדי שנה את הפלמינגו הנודד. הפלמינגואים מגיעים לישראל במסגרת נדידה שלהם בין אפריקה לאירופה והם עוצרים בשני אתרים - בריכות המלח בעתלית ובאילת. בבריכות המלח יש מזון שנוח להשיגו, עבור הפלמינגו הן כמו מסעדת 'אכול כפי יכולתך'. הפלמינגו עובר במים הרדודים ובעזרת המקור הוא מסנן כל מיני חסרי חוליות ובעלי חיים קטנים המהווים את המזון שלו.
השנה, להקות הפלמינגואים לא נחתו באילת. אחת הסברות שעלו היא שנוכחות של רחפנים מעל אזור הבריכות מנע מהעופות לנחות. כדי לאשר או לפסול את האפשרות הזו יש לבצע מעקב ממושך. בכל מקום שבו רחפנים מסכנים את הציפורים יש להגביל ולאסור לרחפנים להתקרב, בכל זאת אנחנו רוצים לראות פלמינגו ולא רחפנים. הידעת? הפלמינגו מקבל את צבעו מהסרטנים שהוא אוכל.
התרעות פיקוד העורף