מבחן התוצאה
"הגליל הפך לפח זבל אחד גדול, וזה נעשה גרוע משנה לשנה”, אומרת אורית קצין, תושבת הגליל, עובדת סוציאלית בגמלאות ופעילת סביבה משנת 1995. "אין לך מושג מתי תוכלי להיות בחוץ ומתי תצטרכי להיות סגורה בבית. לא יודעים מתי אוויר שריפות הפסולת יתחיל או יסתיים, תלוי כמובן במצבור הפסולת שנשרף ובכיווני הרוח. מבחוץ הכל נראה פסטורלי, אבל ברגע אחד גן העדן הופך לחצי גיהינום. לעתים אי אפשר לשהות בחוץ כמה ימים, ולא יודעים מתי יסתיים האירוע. רוב שריפות הפסולת קשות מאוד לכיבוי, ומכבי האש לעתים חסרי אונים. נראה לי שמשרדי הממשלה הרימו ידיים, ונראה שהפקחים בשטח ממש מיואשים. אין מספיק אכיפה ואין הרתעה. חסרים גם צווים לנתינת קנסות על שריפת פסולת".