זה כחודש וחצי משתתפת רוחמה וולף במחאות השבועיות המתקיימות ברחבי הארץ בצמתים ובגשרים שמטרתן, כפי שמגדירים המארגנים, להוביל "להכרה במצב החירום האקלימי־אקולוגי, למען עתידנו ועתיד ילדינו - עד שהממשלה תפנים".
את ההפגנות מארגן מטה החירום האקלימי־אקולוגי, שהוקם לאחרונה ומאגד תחתיו עשרות ארגונים וגם אנשים פרטיים הפועלים למען הנושא. את וולף, 49, עצמאית בתחום ההייטק מראש פינה, תמצאו עומדת בכיכר ליזה שבמושבה. אפשר להגדירה כאקטיביסטית חדשה יחסית בתחום. היא לא היחידה. כמוה, גם רבים נוספים חשו לאחרונה שהם חייבים לפעול והצטרפו לאקטיביסטים הוותיקים שפועלים בתחום כבר שנים רבות.
"גדלתי ביישוב עם מודעות גדולה לטבע, בבית שבו מגדלים ירקות אורגניים, מטיילים המון, עושים קומפוסט, מגדלים תרנגולות, ואני גם טבעונית", היא מספרת. "הנושא של האקלים, של ההתחממות הגלובלית, גם היה אצלי בתודעה, אבל לא הרגיש אקוטי".
מחכים למסה
על רקע ועידת האו"ם לענייני אקלים שתתקיים בשבוע הבא בגלאזגו שבסקוטלנד, ורגע לפני מצעד האקלים שייערך בשישי הקרוב, אישרה שלשום הממשלה תוכנית חדשה לעידוד חדשנות אקלימית, פיתוח טכנולוגיות להפחתת פליטות גזי חממה ולהיערכות לשינויי האקלים, שגובשה על ידי ראש הממשלה נפתלי בנט, שרת האנרגיה קארין אלהרר והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג.
"עד לפני חצי שנה עבדתי בסטארט־אפ ותמיד התעניינתי בתחום של איכות הסביבה", מספר עידו מן, 28, מירושלים, העוסק בפיתוח עסקי ומתנדב במטה החירום. "כשהסטארט־אפ שעבדתי בו נסגר, רציתי להקים עסק סביבתי לטיפול בביו־מסה אורגנית חקלאית. כשבניתי את התוכנית העסקית לעסק, הבנתי שהוא לא יהיה כלכלי עד שיהיו שינויים באופי התגמול לעסקים סביבתיים.
"מדובר בשינויים שדורשים גם שינויים במדיניות הממשלה. עסקים עם ערך סביבתי פשוט לא יכולים לקום בימים אלה, כי הם לא כדאיים. הגוף היחיד שיכול לכמת ערך סביבתי לכסף הוא המדינה. אם עכשיו מצמצמים, למשל, זיהום סביבתי באזור מסוים, בעתיד זה יחסוך הוצאות רפואיות.
לשנות ולהשתנות
אריאל כרמי, 27, מנהל מוזיקלי ממושב שחרות בדרום, החל להתעניין בנושא בשנת 2018 לאחר שקרא דוח של האו"ם שעסק בכך. "מדענים מכל העולם הזהירו שכדור הארץ מתחמם כתוצאה מהתנהלות של בני אדם, וזו הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי לנושא", הוא מספר. "אחרי שהתחלתי להבין יותר לעומק, התחלתי לחשוב מה אני מסוגל לעשות בנושא. אני ממחזר, אני טבעוני, אבל לא הרגשתי שהדברים האלה מספיקים.
"שני חברים שלי היו בחוג בית של תנועת 'המרד בהכחדה' (תנועה חברתית־פוליטית המשתמשת בהתנגדות לא אלימה כדי למחות כנגד משבר האקלים: א"ש). הם סיפרו לי על התנועה. מעולם לא הפגנתי לפני זה, לא הרגשתי שהפגנות עוזרות, אבל הרגשתי שהפעילות של 'המרד בהכחדה' מספיק אפקטיבית, שונה מכל מה שראיתי עד כה בארץ, ולפני כשנתיים החלטתי להצטרף".
התרעות פיקוד העורף