כך, למשל, ניתן לייצר מימן (H) ממים (H2O) באמצעות הפרדת החמצן (O) בתהליך אלקטרוליזה. זאת שיטה פשוטה אבל יקרה, והצפי הוא שהיא תשתלם במקום דלק פוסילי רק בשנת 2030. כיום כמעט כל תהליכי הפקת המימן בעולם (כ־70 מיליון טון) כרוכים בפליטות של גזי חממה, ולמעשה, ייצור המימן הוא 1.6% מסך הפליטות של גזי החממה בעולם.
נהוג לסמן את המימן בצבעים, בהתאם לדרך שבה הוא מופק. מימן אפור, לדוגמה, מופרד מגז טבעי ששמו מתאן תוך כדי פליטה של CO2 לאטמוספרה. מימן כחול הוא מימן אפור שבתהליך ההפרדה CO2 נלכד ולא נפלט לאטמוספרה. מימן ורוד הוא מימן שנוצר תוך כדי שימוש בכוח גרעיני. מימן חום מופק ממולקולות של פחם. והמימן הנחשק והנקי ביותר (שהוא גם היקר ביותר לייצור) הוא המימן הירוק. מימן ירוק מיוצר באלקטרוליזה ללא פליטת פחמן או גזי חממה.
נוסף על ייצור חשמל נקי וצמצום פליטות גזי החממה, יש שני יתרונות חשובים למעבר למימן ירוק או כחול. ראשית, הפחתת התלות האנרגטית במדינות המייצאות נפט (+OPEC) - כמו אנרגיה אטומית, המימן יספק למי שיחזיק בו עצמאות אנרגטית 24/7, שליטה במחירי האנרגיה ובאינפלציה. שנית, הפחתת התלות במדינות כמו רוסיה - מדינות +OPEC עובדות יחד כדי לשלוט במחירי האנרגיה.
חברות תעשייה כבדה אשר נסחרות בשוק ההון ויעברו לשימוש במימן ירוק או כחול יסווגו כחברות העומדות בכללי ESG, ומניותיהן ייכנסו לקרנות ESG ולקרנות ירוקות. זה עשוי להגביר את האטרקטיביות, את הסחירות של המניות ואת שוויין, ויקל עליהן תהליכי גיוס חוב וקבלת ריביות אטרקטיביות יותר.
איך מורידים את המחיר? ייצור מימן אפור בארה"ב עולה כיום כ־1.17־2.18 דולר לק"ג. בשאר העולם המחיר גבוה בהרבה בשל מחירי הגז הגבוהים. ייצור מימן ירוק בארה"ב עולה כיום בין 3.73־6.5 דולר, אבל נדרשת התערבות ממשלתית וסובסידיות כדי לקדם את התחום ואת פיתוחו. זיכוי המס מוריד, למעשה, 3 דולרים מעלות הייצור לק"ג והוא הופך את המימן הירוק לזול מאוד.
בשנים הקרובות סביר להניח שלא נראה את המימן הירוק והכחול נכנסים באופן מסיבי לחיינו, אך בעתיד המחיר יתאזן והגז יהפוך למשתלם יותר. זה תחום שדורש פרויקטים ארוכי טווח יותר משימוש באנרגיית השמש או הרוח. תהליך ההוזלה של המימן הירוק ייקח שנים, וכשזה יקרה, השוק יזנק קדימה במהירות, וחברות שצברו ניסיון בתחום יוכלו להרקיע שחקים, לכן כדאי לעקוב אחריהן מקרוב כבר עכשיו.
החברות Siemens Energy ו־Air Liquide, למשל, הקימו מיזם משותף לייצור מימן ירוק בתהליך אלקטרוליטי בהיקף נרחב באירופה. המתקן צפוי להתחיל לעבוד ב־2023 ולהגיע לשיא ההפקה שלו ב־2025 בהיקף של כ־3 ג'יגה ואט.
תעשיית הפלדה והברזל העולמית אחראית לכ־7%־9% מכלל הפליטות. כדי להמיר את התעשייה האירופית למימן צריך כ־400 טרה ואט של חשמל - כ־15% מהאנרגיה הנצרכת בכל אירופה כיום. עם זאת, חברות פלדה כבר עושות צעדים ראשונים לעבר עתיד נקי יותר. חברת הפלדה השוודית SSAB (האחראית לכ־10% מפליטות CO2 של שוודיה) החליטה להחליף את הפחם במימן ירוק. גם חברת ArcelorMittal, יצרנית הפלדה השנייה בגודלה בעולם, הצליחה לאחרונה בבחינת השימוש במימן ירוק במקום פחם לייצור ברזל מעַפרת ברזל. אגב, תוצר הלוואי של התהליך הזה הוא מים במקום פחמן דו־חמצני.
בתחום מזהם אחר יצרנית המלט הבריטית Hanson עובדת על החלפת השימוש בגז טבעי במימן ירוק, חברת המלט Cemex החלה להשתמש במימן בתעשיית המלט עוד ב־2019 ומשקיעה בסטארטאפים בתחום המימן, חברת Heidelberg Cement מייצרת מלט באמצעות שילוב של גז טבעי ומימן - ואלה רק חלק מהדוגמאות.
כמו כן, יזמים ישראלים מקדמים מיזמי PV לייצור מימן ירוק במדינות אחרות, כמו מרום אנרגיה, המשתפת פעולה עם חברת אנרגיה מרוקאית לפיתוח מתקנים במרוקו.
התרעות פיקוד העורף