כמדי שנה, המדינות העניות של העולם המתפתח, המיוצגות בוועידת האקלים העולמית השנתית, הן המודאגות מהחמרת השלכות משבר האקלים על האנושות - ודורשות גם מעשים וגם סיוע מהמדינות העשירות. ישראל נוקטת עמדה ערכית המתיישרת עם המדע, ועומדת לצד המדינות העניות בדרישתן. גם אם בעצמה ישראל אינה עומדת ביעדי הפחתת פליטות גזי החממה והמעבר לאנרגיות מתחדשות שעליהן התחייבה, מדובר בבשורה חשובה.
רוזן מוסיפה כי "המדינות העניות, בעיקר אלה שמאוימות יותר משינוי האקלים, כמו מדינות נמוכות ביחס לפני הים העולים, או מדינות שעוברות מִדבור מואץ ושריפות בשל בצורות ממושכות ופגיעה בחקלאות ובמשק המים, כמו במזרח התיכון - מודאגות מאוד. "הן מביעות דאגה בכל פורום של הוועידה מכך שהאומות העשירות חומקות משני יעדים, בשל משבר האנרגיה והגברת התלות בדלקים מאובנים מזיקים כמו גז טבעי - הן היעד של התאמת פליטות גזי החממה העולמיות לשמירה על קצב עליית הטמפרטורה העולמית הממוצעת של פחות ממעלה וחצי עד אמצע המאה ביחס לעידן הטרום תעשייתי, והן מימון יכולות העולם המתפתח להסתגל ולהיערך בעצמו לשינויי האקלים.
"ישראל תומכת בהגברת השאפתנות לעדכון יעדי הפחתת הפליטות העולמיות בכל שנה, ולא רק בכל חמש שנים כמו היום, וכל זאת לאור המצב המחמיר של המשבר - שהוא מעבר למה שציפו בעת חתימת 'הסכם פריז' ב־2015, שעליו מבוססים יעדי הפחתת הפליטות היום, שגם בהן ממשלות רבות בעולם לא עומדות, ובהן ישראל. בנוסף, אנו מצטרפים לדרישה ליישם את המחויבות של 'הסכם פריז' להגיש דוח אסטרטגיית פיתוח דל פחמן ליישום עד אמצע המאה".
המדינות העניות גייסו מאז ההסכם ב־2015 83.3 מיליארד דולר מהמדינות העשירות להסתגלות למשבר האקלים בפיתוח אנרגיה, תחבורה וחקלאות ירוקות, ולהפחתת הפליטות שלהן עצמן - וזאת כשהיעד של ההסכם ההיסטורי מלפני שבע שנים היה שתוך חמש שנים יתרום העולם העשיר 100 מיליארד דולר.
"לאור אירועי האקלים המחריפים והולכים, עולה הדרישה של המדינות המתפתחות מהעשירות למקור מימון נוסף כדי לטפל בהרס שכבר נגרם בהן", מספרת רוזן. "עוד נושא מרכזי עבורנו הוא הכניסה לפעילות של מנגנון סחר, שיאפשר לישראל לבחון דרכים ליישם את יעדי הפחתת הפליטות שלה ל־2030 ואף להגדיל אותם, תוך מתן סיוע למדינות מתפתחות, וכתוצאה מכך גם להגיע ליעד של סך אפס פליטות עד 2050, כפי שישראל התחייבה לעשות בשנה שעברה ב־COP26 בגלזגו".
התרעות פיקוד העורף