זאת, בין היתר, כיוון שמשמעותו המרכזית של המאבק היא גמילה מהתלות בגז הטבעי שהוא מתהדר בו כמקור אנרגיה מרכזי שהפך את ישראל לעצמאית אנרגטית והועיל לה בזירה הבינלאומית.
נתניהו הנחית למשרד להגנת הסביבה כאתנן פוליטי שרה ללא ניסיון מיניסטריאלי בדמות עידית סילמן. בניגוד לגילה גמליאל, שלא הפכה "חביבת" התעשיינים מקורבי השלטון בזכות האג'נדה הסביבתית שלה, מיקוד העשייה הציבורית של סילמן היה בכלל במערכת הבריאות. היא לא גיבשה כל עמדה ביחס לאתגרי האקלים והרס הסביבה על ידי תעשיות האנרגיה והדלקים המסורתיות, החביבות על ראש הממשלה.
בארגון אדם, טבע ודין אומרים כי חמש מערכות הבחירות הותירו את המאבק הסביבתי־אקלימי משותק, אבל הם מסתכלים קדימה ואף ניסחו מסמך מפורט תחת הכותרת "תוכנית מאה הימים לממשלה הבאה", המפרט את אתגרי הממשלה בתחום הגנת הסביבה ובריאות הציבור: בראש ובראשונה השלמת חקיקת חוק האקלים הקובע את יעדי הפחתת פליטות גזי החממה כמחייבים את הממשלה תוך שישה חודשים, הטלת מס פליטות פחמן, כשהכנסות המדינה ממנו יועברו לקרן ייעודית שתשקיע באלטרנטיבות אנרגיה סביבתיות, חובת הטמעת השיקול האקלימי בכל חוקי התכנון והבנייה ויישום ותקצוב מלאים של התוכנית לצמצום הטמנת הפסולת.
בנוסף, יש צורך ביישום מלא של התוכנית להתייעלות אנרגטית ואימוץ בחוק של יעדי ייצור חשמל שאפתניים מאנרגיות מתחדשות, תוך סגירת תחנות הכוח הפחמיות ועצירת חיפושי גז חדשים בים. זאת לצד עדכון התוכנית להפחתת זיהום אוויר מתחבורה ותעשייה, היערכות להצפות ושטפונות והקשחת חוקי איסור הבנייה בחופי הים.
את התשתית לחלק גדול מהיעדים הניחה השרה הקודמת תמר זנדברג, וסילמן נדרשת להיות בולדוזר. היא תלויה כמעט לחלוטין ביכולתה הפוליטית לגייס את הממשלה כולה. ימים יגידו אם ההימור של נתניהו על שרה צייתנית ושקטה, שתנהל אג'נדה לא מזיקה מדי לסדר הישן, היה נכון, או שסילמן תפתיע.
התרעות פיקוד העורף