2022 תיזכר כאחת השנים ההפכפכות שהעולם ידע בכל הקשור למשבר האקלים. המלחמה באוקראינה וההסתמכות על הגז הרוסי הובילו בטווח הקצר לעלייה בשימוש בפחם, ואף לפתיחה מחודשת של תחנות נסגרו. אבל בפרספקטיבה ארוכת טווח, האירועים באוקראינה חידדו את ההבנה שלא ניתן להסתמך על דלקים פוסיליים, ושאנרגיה מתחדשת היא גם אמינה יותר בהיבט הגיאו-פוליטי.
האינפלציה הגוברת ועליות הריבית בעולם הובילו בטווח הקצר לתפיסה כי אין מקום להתחשבות בשיקולים שאינם רק "שורת הרווח המיידית". אבל, בטווח היותר ארוך, יותר חברות ויותר מדינות הפנימו כי פעילות הלוקחת בחשבון שיקולי אקלים היא בת-קיימה ועמידה יותר למגמות העולמיות.
כך, לראייה, הנפיקה לאחרונה מדינת ישראל אג"ח ירוק (הלוואה של המדינה, שההחזר שלה תלוי בביצועי אקלים וקיימות). הרעיון לאג"ח החל בפנייה של משקיעים גדולים בחו"ל, שתהו מול משרד האוצר כיצד זה שישראל לא לוקחת חלק ב"שוק הירוק". לאג"ח, אגב, נרשמו ביקושי שיא.
בתחילת ינואר אושרה רגולציה של האיחוד האירופי, שנקראת CSRD, שתחייב חברות לדווח באופן מפורט את השפעתן על האקלים, הסביבה והחברה, על סיכונים הנשקפים לפעילותן מכך ועל נושאי קיימות ו-ESG (סביבה, חברה ומנהל תקין) נוספים.
ה-CSRD תיכנס לתוקף בשנת 2024, והיא תחול על למעלה מ-50,000 חברות באירופה: חברות ציבוריות, בנקים, חברות ביטוח וגם עסקים קטנים. הדיווח של החברות יצטרך לעבור גם ביקורת ובדיקה על ידי גוף בלתי תלוי.
ההנחיות המוצעות ברגולציה דומות לאלו המתוארות בהנחיות אותן צפויה לפרסם הרשות לניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) באפריל. לפי הטיוטה, ההוראות החדשות יחייבו חברות ציבוריות לחשוף את הסיכונים וההשפעות שלהן הקשורות לאקלים, כך שכל חברה הנסחרת בבורסה בארה"ב תצטרך לשלב מידע בנושאי אקלים בדיווחים התקופתיים שלה ל-SEC, לרבות בדוחות הפיננסיים השנתיים. גם בקנדה, אוסטרליה ובריטניה צפויות להתפרסם השנה הנחיות חדשות העוסקות בדיווח על נושאי אקלים בפעילות העסקית.
התרעות פיקוד העורף