פאנל מדעני האקלים הבינלאומי של האו"ם (IPCC) קורא לנקוט בפעולה מיידית לצמצום פליטות גזי חממה כדי למנוע התחממות של יותר מ-1.5 מעלות, שעלולה להוביל לשינויים אקלימיים חריפים יותר. מדוח הפאנל שהתפרסם היום (שני) עולה כי משבר האקלים גורם ויגרום בעתיד להשפעות מרחיקות לכת על כדור הארץ כמו מזג אוויר קיצוני ומחסור במים ומזון. יחד עם זאת מדגיש הדוח כי בפני מדינות העולם עומד חלון הזדמנויות שהולך ונסגר, אך אם ננצל אותו כראוי נוכל להבטיח את עתידנו.
הדוח מהווה סינתזה של שלושה דוחות רחבים שפורסמו בסוף 2021 ובמהלך 2022, וסקרו את התחזיות לשינוי האקלים, ההשלכות ואיך להיערך אליהן, ואת הדרכים להפחית את פליטות גזי החממה, וכן שלושה דוחות קטנים יותר שפורסמו במהלך התקופה הזו. הדוח מתמקד בשלושה נושאים: המצב הנוכחי והמגמות, התחזיות לעתיד הרחוק כולל ההשלכות והתגובות הנדרשות, והתגובות הנדרשות בעתיד הקרוב.
המדענים צופים שכדור הארץ ימשיך להתחמם והטמפרטורה העולמית תעלה ב-1.5 מעלות עד 2040. על פי הדוח חלק מהשינויים הנם בלתי נמנעים, אך יש אפשרות לצמצם אותם. המלצת החוקרים היא מדיניות של "אפס פליטות" של פחמן דו-חמצני בעולם, בד בבד עם הפחתה משמעותית של גזי חממה נוספים עד לשנת 2050.
היא ציינה כי "השינויים שמוזכרים בדוח הם בעלי השלכות הרסניות לסביבה הטבעית ולבני האדם. הפגיעה המשמעותית ביותר היא באוכלוסיות מוחלשות, שחלקן בהתחממות הגלובלית קטן, והפערים בין המדינות האלו למדינות המפותחות הולכים וגדלים. כ-3.5 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים פגיעים מאוד לשינוי אקלים, מיליוני אנשים סובלים מאי ביטחון תזונתי וכמחצית מאוכלוסיית העולם חווה מחסור במים לפחות בחלק מהזמן. ההתחממות משפיעה גם על בריאות ורווחת האדם, וגורמת לעלייה בתחלואה ובתמותה ולנזק כלכלי. חלק מהשינויים וההשלכות לא הפיכים כבר כיום, בהם מאות הכחדות מינים מקומיות, גלישת ונסיגת קרחונים והפשרת פרמפרוסט (קפאת עד), ואת חלקם אפשר רק למתן".
"בהתבסס על התחייבויות המדינות על הפחתת פליטות גזי החממה (NDC's), העולם צפוי לחצות את סף המעלה וחצי במהלך המאה ה-21, ויהיה קשה למנוע את חציית סף שתי המעלות. בנוסף, קיימים פערים משמעותיים בין ההתחייבויות לבין המדיניות והפעולות בפועל, מה שמחמיר עוד יותר את המצב", הוסיפה.
עוד אמרה קרונפלד-שור, כי "גם בתרחישים הכי אופטימיים, ההתחממות הגלובלית צפויה להמשך לפחות עד שנת 2040. הדוח קובע כי על המדינות להפחית את השימוש בדלקים פוסיליים כולל פחם, נפט, וגז באופן מיידי ועמוק, ולהגיע להפחתה של 50% עד 2030 והפסקת השימוש ואפילו מאזן שלילי עד 2050. יש להתייעל מאוד בשימוש באנרגיה ובמשאבים, להתאים את החקלאות לאקלים המשתנה ולשמור על בתי הגידול הטבעיים, כולל שיקום יערות ובתי גידול פגועים נוספים. ייתכן שכל אלו לא יספיקו, וניאלץ להסתמך גם על קליטת גזי חממה מהאוויר ופיתוח טכנולוגיות לבקרת אקלים".
"התמודדות עם שינוי האקלים דורשת התגייסות ושיתוף פעולה של כל הסקטורים, מחויבות פוליטית, מימון, פיתוח טכנולוגיות ויכולות חדשות וידידותיות לסביבה, ושינוי עמוק בהתנהלות מרמת הפרט ועד רמת הממשלות, כולל שיתופי פעולה בינלאומיים. שינוי כזה יעשה רק בהתגייסות רחבה תוך חינוך, ושימוש בכלים רגולטוריים וכלכליים, ועכשיו הזמן לעשות זאת", אמרה הפרופ'. "לצערנו, המספרים מראים שאנחנו עדין לא בכיוון הנכון. חלון ההזדמנויות העומד לרשותנו כדי לאפשר לנו ולדורות הבאים לחיות חיים בריאים וטובים, נסגר במהירות. המדינות צריכות לפעול בצורה אחראית, מהירה, נחושה ושאפתנית יותר, להפחית פליטות גזי חממה ולהיערך לשינוי האקלים כדי לא לאבד את ההזדמנות".
התרעות פיקוד העורף