תושבת חיפה בת 28 נמצאה ביום חמישי האחרון כשהיא תלויה לאחר ששמה קיץ לחייה ולצידה בנה הפעוט בן השנה כשהוא ללא רוח חיים. גורמים מעריכים כי מדובר באירוע כתוצאה מדיכאון אחרי לידה. האירוע הטראגי שאירע הציף מחדש את הסוגיה. בתוך כך, ד"ר שרון פלגי, פסיכולוגית ארצית במכבי שירותי בריאות, הסבירה מהו בעצם דיכאון לאחר לידה? מה הם התסמינים? ומה הם דרכי הטיפול?
מהו דיכאון לאחר לידה?
ד"ר פלגי מסבירה, כי כמעט כל אחת מהנשים היולדות חוות ירידה מסוימת במצב הרוח לאחר הלידה, כאשר תחושות אלו מתרחשות בטווח הזמן של שבוע או שבועיים לאחר הלידה, מדובר בתופעה שכיחה מאוד, אשר נקראת 'דכדוך לאחר לידה' או baby blues. דכדוך לאחר הלידה הינה תופעה שכיחה מאוד, המתרחשת ב75-80% מהלידות. האם חשה אז תנודות במצב הרוח, עצבות ורוגז, קשיי שינה, עייפות ורגישות. תופעות אלה יחלפו לרוב בהדרגה בשבועות הראשונים שלאחר הלידה, ולא יפגמו בתפקוד האם, ובקשר שתיצור עם התינוק. כאשר התופעות לא חולפות תוך שבועות בודדים, וכאשר מצוקת האם ויכולת התפקוד שלה נפגעת, המצב הופך לדיכאון אחרי לידה.
דיכאון אחרי לידה, מתרחש בכ- 10% עד 15% מהלידות, ומשפיע על מצב הרוח, החשיבה והתפקוד של האם. האם חשה תחושות קשות של עצבות, חוסר ערך, חוסר אונים ואשמה, החשיבה שלה מאופיינת בפסימיות וחוסר תקווה. פעמים רבות היא עסוקה בדאגה רבה לתינוקה ולבריאותו. בחלק מהמקרים, נראה גם קשיי תפקוד של האם, קושי או חרדה לטפל בתינוק, עיסוק יתר כמעט כפייתי בתינוק וצרכיו, או טיפול תפקודי (אינסטרומנטלי), ללא היכולת להנות מהמשחק עם התינוק, או קושי להרגיש רגשות חמים של רכות והנאה מהתינוק והאימהות.
במקרים אחרים האם חשה מעין קהות, ניתוק וחוסר עניין במתרחש. הדיכאון פוגע גם ביכולת הריכוז והקשב, ותחושת העייפות של האם רבה מאוד – עוד יותר מהעייפות ה'רגילה' המאפיינת אימהות לתינוקות קטנים. בנוסף, יכולים להופיע פגיעה בתאבון ובשינה, וקושי לתפקד כבעבר במשורי חיים שונים, אך בתסמינים אלו קשה לעיתים להבחין, שכן לאחר לידה תפקודים נפגעים באופן תדיר אצל רוב האימהות לשבועות ובחודשים לאחר הלידה.
במקרים נדירים ביותר – בכאחת לכל אלף לידות, מתרחשת גם פגיעה ביכולת של האם לחשוב באופן מאורגן, מופיעות מחשבות לא הגיוניות, חוסר שקט קיצוני, דיבור ובלבול מחשבתי, וקושי קיצוני לישון. מצבים אלו מדאיגים ביותר, שכן הם עלולים להוביל את האם לפגוע בעצמה או בתינוקה – וכאשר זהו המצב מומלץ לפנות במהרה לטיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי, ולעיתים נדרש גם אשפוז, כדי לשמור על האם ולאזן במהרה את מצבה.
אמנם אף אחת מאיתנו לא חסינה מפני דיכאון לאחר לידה, אבל ישנן נשים אשר נמצאות בקבוצה בסיכון גבוהה יותר. נשים אשר סבלו מדיכאון בעברן, ובפרט במהלך ההיריון או לאחר לידות קודמות, נשים אשר הן או קרובי המשפחה שלהם סבלו מהפרעות נפשיות בעבר, ונשים אשר ההיריון שלהן היה לא רצוי או התאפיין בקשיים מרובים ובסיכון גבוה – בעלות סיכון גבוה יותר לסבול מדיכאון לאחר לידה. בנוסף, העדר תמיכה משפחתית או חברתית, קשיים זוגיות, תחושת של העדר שייכות ובדידות, גורמי לחץ ודחק במהלך ההיריון, ואירועים טראומטיים וכאובים בעברה של האם מגבירים אף הם את הסיכון ללקות בדיכאון.
דרכי התמודדות
חשוב שהטיפול באם הסובלת מדיכאון לאחר לידה יגיע במהרה, שכן דיכאונה של האם משפיע לא רק עליה אלא גם על התינוק המתפתח. השיתוף, התמיכה וקבלת עזרה מאחרים, הינה אחד המרכיבים החשובים ביותר בטיפול. חשוב שהאם תקבל מהסביבה שלה – מבן הזוג, מבני משפחתה ומחברותיה – הבנה לא שיפוטית, קבלה של תחושותיה ועזרה פיזית. אבל, חשוב שהאם תמשיך – ככל שתוכל – לטפל בתינוקה, להיות אתו בקשר ובמגע. אלו חשובים לא רק לתינוק, אלא עוזרים גם לאם להתקשר אליו יותר ויותר, לתחושות האהבה והחיבה אליו לחלחל אט אט, ולדיכאון להתחיל לחלוף.
עם זאת, חשוב להיות קשובים ליכולות של האם, לחשוב איתה עד כמה היא יכולה לתפקד, האם נכון ואפשרי לה להניק או שמה לא, האם היא יכולה לקום לתינוק בלילה או זקוקה לעזרה, והאם ועד כמה היא יכולה להיות עם התינוק במהלך היום לבדה או זקוקה למישהו שיהיה איתה בבית.
כאשר הדיכאון לא עוצמתי השתתפות בקבוצת אימהות יכולה לסייע. השיתוף והקירבה בין אימהות הנמצאות בשלב דומה, ועסוקות אף הן בנושאי אימהות ומהקשיים והחששות העולים בשלב זה, מקטינה את תחושת הבדידות, מגבירה את השייכות והשיתוף וה'נורמליות', ומאפשרת להתייעץ בנושאים שונים אשר מעסיקים את האם. כיום ישנם קבוצות כאלו גם ברשת, המסייעות לקבל תמיכה ושייכות שכזו, גם מבלי לצאת מהבית.
פעמים רבות סיוע במשפחה ובחברים בלבד איננו מספיק, וחשוב לפנות לעזרה מקצועית. הטיפול הנפשי – פסיכולוגי, לאם מאופיין ביצירת קשר חם, מקבל ואמפתי, ביצירת מרחב טיפולי בו תקבל האם הכרה ותיקוף לתחושותיה וקשייה, הבנה למצבה, וסיוע לחזור בהדרגה לתפקוד, תוך הדרכה צמודה וקבלת כלים להתמודד עם החששות שהמשבר הדיכאוני מעלה ובפרט בקשר שלה עם תינוקה.
ויניקוט, פסיכואנליטיקאי שהיה גם רופא ילדים, טען שאין דבר כזה תינוק, אלא תמיד אם-תינוק אשר מתפקדים בצמידות מלאה. בדומה לכך, הטיפול באם הסובלת מדיכאון יכלול התייחסות רבה לתינוק המפתח – התינוק מוזמן עם האם לחדר הטיפול, לעיתים באופן ממשי ולעיתים דרך חשיבה והתבוננות דרך השיח עליו– בעזרת הטיפול מעודדים את האם לחשוב ולהבין יותר את תינוקה, לחזור להתפעל ממנו, ולצור את הקשר החם והאוהב – שהדיכאון לעיתים מקשה על יצירתו.
בנוסף, פעמים רבות מוזמנים לחלק מפגישות הטיפול גם בן הזוג או בני משפחה הנרחבת, כדי לסייע גם להם להבין את שהאם חווה, להתייחס אליה בחום וללא שיפוטיות, וללמוד כיצד לסייע לה, וכדי לתמוך גם בהם. במקרים בהם מדובר בדיכאון בדרגה חמורה חשוב לשלב בטיפול גם טיפול תרופתי וליווי פסיכיאטרי. כאשר הרופא ייקח בחשבון גם את נושא ההנקה, בבחירתו את התרופות שייתן לאם.