שוויון מגדרי מעסיק אותנו בתחומי חיים רבים, אבל מה לגבי בריאות הגוף?

שוויון מגדרי מעסיק אותנו בתחומי חיים רבים, אך דווקא בהקשר של תזונה ובריאות הגוף אנחנו קוראות מדי פעם לאי שוויון, ומיד נסביר. במאה הקודמת, מרבית המחקרים בתזונה התבססו על משתתפים גברים. תוצאות המחקרים וההמלצות בעקבותיהם היו לכלל האוכלוסייה באופן גורף, כלומר לגברים ולנשים כאחד. היום ברור וידוע כי קיימת שונות גדולה בין נשים לגברים בהיבטים פיזיולוגיים, רגשיים, חברתיים ותרבותיים המשליכים גם על התזונה, ההמלצות התזונתיות הרלוונטיות ועל הבריאות בכלל.

כך למשל, הסיכון לגברים למחלות לב או לסרטן הפרוסטטה גבוה יותר ויש לתת לזה התייחסות גם בדיאטה, לעומת זאת הסיכון של נשים ללקות באוסטאופרוזיס גבוה יותר, וגם לכך יש להתייחס בהמלצות תזונתיות גורפות. תזונה מגדרית היא תחום במדע אשר בוחן את ההבדלים התזונתיים באופן מגדרי ביניהם: צריכת מזון, השפעות הורמונליות, מבנה גוף, אזורים בהם מצטברת רקמת השומן ודימוי גוף.

הספר של ג'ון גריי "גברים ממאדים ונשים מנוגה", שפורסם ב-1992, בוחן את ההבדלים בין גברים לנשים וכיצד הם יכולים ללמוד להבין טוב יותר זה את זה. גריי טוען שלגברים ולנשים יש צרכים רגשיים שונים, גישות שונות וסגנונות תקשורת שונים לפתרון בעיות. אנחנו מאמינות שהבנת ההבדלים יכולה לסייע להתמודד נכון יותר עם אוכל ותזונה, ולכן לא תמיד בני זוג יכולים לאמץ את אותן ארוחות או דיאטות.

מחקרים מצביעים על קשר בין מבנה הגוף לנטייה למחלות מסוימות. הצטברות שומן באזור הבטן מעלה את הסיכון לפתח סוכרת, מחלות לב וכלי דם. הצטברות של שומן באזור הבטן אופיינית אצל נשים בעיקר בגיל המעבר יחד עם הירידה בהורמון הנשי אסטרוגן. פרט לכך, קיימים שינויים נוספים הנובעים מהריונות, לידות ולאחריהן תקופת ההנקה, שגם הם משפיעים על מבנה הגוף, אחוזי השומן, אלסטיות העור והמראה הכללי. אלה לעתים מקשים על ירידה במשקל, בהשוואה לגברים, ועלולים לגרום לתסכול.

לעתים נדמה כי עודף משקל אצל נשים נתפס כבעיה אסתטית, בעוד שעודף משקל בקרב גברים נתפס יותר כבעיה בריאותית. וזאת בלי קשר לגיל, מעמד סוציו-אקונומי או להיסטוריה הרפואית של המשפחה.

ביטויים מעניינים לשונות בין גברים לנשים ניתן לראות גם במחקרים חדשים בתזונה המשתמשים ב-MRI. טכנולוגיית ה-MRI מאפשרת לחוקרים לקבל תמונות מדויקות של מבנה המוח ולמדוד את פעילות הנוירונים בו.

דוגמה מעניינת היא מחקר שהתפרסם באפריל השנה בכתב העת Brain Communications. חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס מצאו כי קיימת פעילות מוחית שונה בין גברים לנשים היכולים להסביר את המניעים להשמנה. המחקר בחן נשים וגברים, במשקל תקין ובעודף משקל, במטרה לזהות מנגנונים במוח היכולים להסביר דחפים והתנהגויות אכילה המחקר בוצע באמצעות בדיקות MRI, שאלונים התנהגותיים וקליניים, הכוללים התייחסות למצב הרוח ומצוקות עבר.

תוצאות המחקר הצביעו על כך שבקרב נשים עם עודף משקל יש הבדלים ברשתות העצביות במוח הקשורות למצוקות בחיים המוקדמים, איכות בריאות הנפש והאופן שבו נחווה גירוי חושי. שינויים ברשתות אלו מצביעים על כך שבהשוואה לגברים, נשים עם BMI גבוה (מדד מסת הגוף) רגישות יתר ותשוקה למזונות אולטרה מעובדים, ולכן הסיכוי לפתח התמכרות לאוכל גדול יותר.

למרות שהסיבתיות אינה ידועה, קשר חזק בין סמנים קליניים, כגון חרדה, דיכאון, השמנת יתר וחתימות עצביות מצביעים על חשיבות הקשר של הציר המעי-מוח. ההערכה היא כי אכילה כפייתית הקשורה לרגשות ממלאת תפקיד מרכזי בהשמנת יתר אצל נשים. כלומר, הקושי בוויסות הרגשות מתורגם הרבה פעמים לאכילת יתר.