פעילות גופנית מעוררת נוירוגנזה - יצירת תאי עצב חדשים, ומשפיעה על הזיכרון והלמידה תוך הגברת נוירוטרנסמיטורים - מוליכים עצביים מרכזיים לוויסות מצב הרוח, כך על פי מחקר שפורסם ב-"Neuroscience News". עוד עלה מהמחקר, כי פעילות גופנית גם משפרת את הפלסטיות המוחית, החיונית להתאוששות מפציעה והזדקנות, ומשפרת תפקודים קוגניטיביים כמו קשב וזיכרון.
למרות מחקרים מתמשכים, עדויות עדכניות מאשרות את תפקידה החזק של פעילות גופנית בקידום בריאות המוח ותפקוד קוגניטיבי, תוך שימת דגש על החשיבות של שילוב פעילות גופנית סדירה באורח החיים שלנו, כדי להשיג את היתרונות הבאים:
1. פעילות אירובית ונפח מוחי: פעילות אירובית קבועה כמו ריצה יכולה להגדיל את גודל ההיפוקמפוס - החלק במוחנו שקשור בזיכרון, למידה ושליטה בלחצים, וגם לשמר חומר חיוני במוח ולשפר את הזיכרון המרחבי והתפקוד הקוגניטיבי.
2. פעילות גופנית ואיכות שינה: פעילות גופנית סדירה יכולה לשפר את איכות השינה, אשר תורמת לגיבוש הזיכרון ולניקוי רעלים במוח.
3. פעילות גופנית והפחתת מתחים: פעילות גופנית יכולה לסייע בהפחתת מתח על ידי הגברת רמות הנוראפינפרין והאנדורפינים, שהם כימיקלים הממתנים את תגובת הלחץ של המוח ומעודדים תחושות של אושר.
מדעי המוח של הכושר, מפגש מרתק בין פעילות גופנית לבריאות המוח, הוא תחום מחקר מדעי המתפתח במהירות. מדעי המוח של הכושר בוחנים את ההשפעות העמוקות של פעילות גופנית סדירה על המוח ומערכת העצבים, וחושפים השלכות חשובות על הבריאות הכללית ואיכות החיים.
אחת התגליות המרכזיות היא הקשר בין פעילות גופנית ליצירת נוירונים חדשים במוח, המתרחשים בעיקר בהיפוקמפוס, החיוני ללמידה ולזיכרון.
פעילות גופנית סדירה משחררת חלבון הנקרא גורם נוירוטרופי שמקורו במוח (BDNF), המזין נוירונים קיימים ומעודד צמיחה והתפתחות של נוירונים וסינפסות חדשים.
תרגילים אירוביים כגון ריצה ושחייה מועילים במיוחד, שכן הם מעוררים נוירוגנזה ויחד עם הגדלת גודל ההיפוקמפוס הקדמי, מובילים לשיפור הזיכרון המרחבי.
פעילות גופנית נקשרה גם לשימור החומר הלבן והאפור בקליפת המוח הקדמית, הטמפורלית והפריאטלית, אזורים שבדרך כלל מתכווצים עם הגיל וחיוניים לתפקוד קוגניטיבי.
פעילות גופנית גם מגבירה רמות של נוירוטרנסמיטורים מסוימים, כולל סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין, שהם כימיקלים הממלאים תפקיד מפתח בוויסות מצב הרוח, ערנות נפשית ומיקוד, מה שיכול להסביר מדוע פעילות גופנית קשורה לעתים קרובות להפחתת הסימפטומים של דיכאון וחרדה.
בנוסף פעילות גופנית גם משפרת את הפלסטיות המוחית ואת יכולתו של המוח להסתגל וליצור קשרים עצביים חדשים לאורך החיים, תכונה חשובה במיוחד להחלמה מפציעה מוחית ולמניעת הירידה הקוגניטיבית הקשורה להזדקנות.
החוקרים גילו כי כי קליפת המוח הקדם-מצחית, אזור במוח האחראי לתפקודים אלו, מגיב בחיוב לפעילות גופנית, ככל הנראה בשל זרימת דם מוגברת, המספקת יותר חמצן וחומרי מזון למוח.
פעילות גופנית גם מסייעת בהקלה או בהפחתת מתח על ידי הגברת הריכוזים של נוראפינפרין ואנדורפינים, כימיקלים המדכאים את תגובת הלחץ של המוח ומעוררים תחושות של אושר.
היתרונות של כושר גופני חורגים מעבר למוח, שכן פעילות גופנית סדירה מפחיתה את הדלקת בגוף, מה שיכול להשפיע לטובה על המוח, מאחר ודלקת כרונית קשורה למצבים נוירולוגיים שונים, כמו אלצהיימר ופרקינסון.
למרות הממצאים המבטיחים הללו, עדיין נותר עוד הרבה לחקור במדעי המוח של הכושר. נותרו שאלות לגבי האופן שבו צורות שונות של פעילות גופנית (כגון פעילות אירובית לעומת התנגדות) משפיעות על המוח וכיצד גורמים כגון גיל, גנטיקה ורמת כושר ראשונית יכולים להשפיע על השפעות אלו.