כארבעה אחוזים מהאוכלוסיה סובלים מדכאון. דכאון הינו מצב קליני מוגדר של מצב רוח ירוד ממושך עם תופעות מגוונות כמו הפרעה בשינה ובאכילה, חוסר יכולת להנות, תחושה של ייאוש ואף מחשבות אובדניות והתאבדות. זו מחלה שיכולה לגרום לנכות נפשית במקרים שאדם מגיע לנסיון אובדני. לפי משרד הבריאות, בשנת 2019 נרשמו 6,859 נסיונות התאבדות ו-428 התאבדויות. אבל גם אם התוצאה אינה דרמטית וטראגית כל כך, הדכאון הורס לרבבות של חולים ומשתפחותיהם את טעם החיים.
יש טיפולים ידועים, כדורים כמו ציפרלקס ששייך למשפחת תרופות בשם SSRI וכן עוד כדורים שעוזרים למטופלים רבים. ברם, נשארת קבוצת אנשים שהדכאון שלהם עמיד לטיפול. לחולים אלה יש טיפולים שונים ולא תרופתיים שנמצאו יעילים כמו טיפול בשוק חשמלי למוח וטיפולים תרופתיים אחרים. למרות טיפולים אלה, ישנם כ-30% שסובלים מדכאון כשמחלתם עמידה לטיפול.
למטופלים אלה יש תקווה חדשה בצורה של תרופה ישנה. תרופת הקטמין הינה תרופה ייחודית שהומצאה בשנות השישים של המאה שעברה ומשמשת עד היום להרדמת מטופלים לצורך בדיקות וטיפולים כואבים. כתרופת הרדמה היא מיוחדת, שכן גם כשאדם עמוק תחת השפעתה, הוא ממשיך לנשום, סימנים חיוניים אחרים נשארים יציבים, אפילוף עיניו יכולות להישאר פקוחות, וכל זאת בעוד שהוא "רדום" מספיק שניתן לבצע בו פעולה חודרנית מבלי שיסבול מכאב.
לאחרונה, תרופת הקטמין גם נמצאת בשימוש, במינונים נמוכים יותר, כטיפול יעיל נגד כאב חריף כמו זה של פציעה או עצם שבורה, והיא יעילה מספיק כדי להחליף גם מורפין בנסיבות אלה. תרופת הקטמין היא תרופה יעילה ובטוחה עד כדי שהוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי (ה-WHO) כתרופה חיונית לכל מערכת בריואות בעולם, במדינות מפותחות ולא מפותחות כאחת.
בשנים האחרונות, בעקבות דיווחים המבשרים שחולים עם דכאון שקיבלו קטמין עבור טיפול במצב לא קשור חשו שיפור במבצם הנפשי, החלו קבוצות שונות של חוקרים לנסות לטפל בדכאון באמצעות קטמין, ונחלו הצלחה רבה. יש מחקרים, בעיקר מארה"ב, שמראים שסדרת טיפולים בקטמין מפחיתה את התסמונת הדכאונית ב-70% מהמטופלים, ובכ-50% גורם להיעלמות של התסמונת הדכאונית כלל (רמיסיה). תוצאות כאלה אינן שכיחות בעולם של בריאות הנפש, ובעקבות הצלחה זו התחילה להבדק גם יעילות הטיפול במצבים שונים. מחקרים פורסמו שהראו יעילות בטיפול במצבי חרדה, פוסט טראומה, התנהגות כפייתית, ומצבים שונים של כאב ממושך.
עם זאת, בגלל היותה תרופה ישנה שמזמן הסתיימה תקופת הבלעדיות עליה, לא היה מי שיגיש את הקטמין לרשויות על מנת לקבל אישור רשמי על השימוש בו לטובת מצבים של בריאות הנפש (לעומת השימוש בו כתרופת הרדמה שקיבל אישור לפני עשורים). ולמרות זאת, בעקבות הראיות שהלכו וגברו, בספרות הרפואית כיום יש מעל 1,000 מרפאות בארצות הברית המציעות טיפול בקטמין לדכאון ומצבים נפשיים אחרים בשיטה שנקראית "OFF LABEL", בה רופאים משתמשים בתרופה שבמקור הייתה מיועדת לשימוש בטיפול במחלה שונה.
לבתוך החלל הזה חברת התרופות JANSEN פיתחה תת סוג של תרופת הקטמין שנקראת S-קטמין-. החברה רשמה על ה-S-קטמין פטנט בלעדי וקיבלה אישור מהרשויות בארה"ב (ולאחר מכן בישראל) לטפל במטופלים עם דכאון באמצעות התרופה. בזמן שהקטמין הרגיל ניתן בד"כ בזריקה, הS-קטמין ניתן בתרסיס בהסנפה. הוא נכנס לסל התרופות של משרד הבריאות וניתן לקבל אותו במרפאות ובתי חולים לחולי נפש.
ישנן מספר בעיות עם הS-קטמין: ישנם מטופלים שנרתעים מלקבל טיפול בסביבה של בתי חולים, יש רשימת המתנה לפעמים של חודשים, ויש גם ראיות שהטיפול בו פחות יעיל מהטיפול בקטמין הרגיל שניתן דרך הווריד.
לאחרונה נפתחה מרפאה פרטית בארץ בשם קטה-מיינד, שנוסדה על ידי מומחה ברפואה דחופה ופסיכיאטר עם נסיון רב בשימוש בקטמין, ומציעה למטופלים אפשרות לקבל טיפול בקטמין בהזלפה תוך ורידית. ד"ר סטוארט סיידמן, פסיכיאטר שרוב עיסוקו במרפאה פרטית בארה"ב ועובד ומלמד גם בבית החולים שיבא, ופרופ' מיכאל (מייק) דרשר, לשעבר מנהל המחלקה לרפואה דחופה (מיון) בבית החולים בילינסון, פתחו לפני מספר חודשים את קטה-מיינד וכבר התחילו לטפל במטופלים.
"התהליך מעט מורכב", מסביר פרופ' דרשר, "בארה"ב כל רופא יכול להשתמש בתרופה שעברה אישור FDA [מנהל המזון והתרופות האמריקאי] לכל טיפול, גם כדי לטפל במצבים שונים מהשימוש המקורי עבורו קיבלה התרופה אישור, ללא תהליך רגולטורי נוסף. בארץ יש צורך בקבלת אישור פרטני ממשרד הבריאות לכל מטופל שלנו שסובל מדכאון, כדי לעזור לו באמצעות הקטמין. לשמחתנו, הרוקחים במשרד הבריאות מודעים היטב לסבל של המטופלים ואף לסכנת ההתאבדות של חלקם, ומשתפים איתנו פעולה בכך שהם דואגים לאשר לנו את השימוש בקטמין למטופלים הזקוקים לכך".
אחת התופעות המעניינות של הקטמין היא הפחתת מחשבות אובדניות של מטופלים שחשים שחייהם כבר אינם שווים, ולעתים אף בצורה מיידית. ידוע שנסיונות אובדניים נובעים במקרים רבים ממשבר רגעי. אם האדם מסוגל לעבור את הרגע המסוכן, הדחף להתאבד עשוי לפוג, זמנית לפחות, ומתאפשר למטופל לקבל טיפול ראוי ולצאת מהמצב בו הוא עלול לסכן את עצמו.
יחד עם התקווה שהקטמין מביא למטופלים הסובלים מדכאון עמיד לטיפול, הוא אינו שרביט קסם. לא כולם מגיבים לתרופה, ואצל אלה שכן מגיבים לטיפול, לעתים ההטבה עלולה להיחלש עם הזמן והמטופל עלול להיות זקוק לטיפול חוזר בקטמין. התרופה נחשבת לבטוחה ביותר, גם בשימוש לצורך הרדמה בו המינונים גבוהים יותר, וכמעט אין תופעות לוואי. תופעת הלוואי השכיחה ביותר היא זו של חרדה או קושי עם החוויה הרגשית של הטיפול עצמו בו אדם נכנס למצב הכרה שונה, מעין "טריפ" או הפרעת חושים, שיכול להיות מלחיץ לאדם שאינו רגיל לכך. מאידך חוויה זו אצל רבים מדווחת כחיובית, ופותחת דרכי חשיבה וחוויה שעד כה לא הכירו.
חשוב לציין שרוב הרופאים משערים שהתוצאות החיוביות של הטיפול בקטמין אינן קשורות לחוויה של המטופל תוך כדי הטיפול, אלא לשינויים בתאי המוח עצמם, יש מטפלים שמנתחים את חוויות המטופל תחת השפעת קטמין לצורך טיפול נפשי.
הסבל של אדם עם דכאון אינו פחות, ואף יכול להיות הרבה יותר, מסבלו של אדם שסובל ממחלה פיזית, למרות שכלפי חוץ לא ניתן להבחין בכך. לחלק מאנשים אלו הסובלים מדכאון עשוי להיות פתרון חדש באמצעות תרופה ישנה, והקטמין בתפקידו החדש יכול למנוע סבל ואף להציל חיים.