חשוב מאוד לשים לב לתאריכי התפוגה של המזון שאנחנו אוכלים, כמובן. אבל בחלק מהמקרים, גם אם המוצר כבר פג תוקף, הוא עדיין לא התקלקל ויהיה אפשר לאכול ממנו. למעשה, תאריך התפוגה שמודפס על גבי המוצרים מייצג את ההערכה השמרנית של היצרנים בנוגע לחיי המדף.
חושבים לעשות דיאטה? זה החודש שבו תאבדו הכי הרבה ק"ג
לפי ההגדרה, חיי המדף של פריט מזון היא התקופה בה הוא שומר על הטעם, הריח והתכונות הפיזיקליות-כימיות שלו ונשאר בטוח מפני חיידקים. אלא שיצרני המזון שומרים על מרווח בטיחות מסוים מחיי המדף האמיתיים של המוצרים. מקובל להתייחס למקדם החיץ, והוא שונה עבור מוצרים שונים - עבור מוצרים שלהם חיי מדף של שבעה ימים, מקדם ההדבקה הוא 1.5, עבור מוצרים עם חיי מדף של 30 ימים, מקדם החיץ הוא 1.3, ועבור מוצרים שהתפוגה שלהם היא תוך למעלה מחודש, מקדם החיץ הוא 1.2.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
כלומר, אם קניתם מוצר שתקף לשבעה ימים, ההערכה היא שהוא יהיה ראוי למאכל למשך עשרה ימים - שלושה ימים נוספים. למוצרי תינוקות, אגב, קובעים היצרנים מקדם שמרני יותר שעומד על 2. חשוב להגיד שאפשר להשתמש במוצרים שפג תוקפם כל עוד הם לא באים במגע עם חמצן, כי אז גובר הסיכוי לרבייה וצמיחה של חיידקים הגורמים למחלות.
מעבר לכך, יש גם מוצרים שחיי המדף שלהם ארוכים במיוחד - סוכר, מלח, דגנים, קטניות ופסטה יכולים להחזיק עד 15 שנה. בניגוד להם, בשר מיובש, דגים, ביצים וקמח הם מוצרים שמתקלקלים בתום תאריך התפוגה שלהם.