מחאת הרופאים ומקצועות הבריאות נמשכת גם היום (שני) כאשר רבים משתתפים בהפגנות שנערכות בירושלים. פרופסור דורית ניצן, רופאת ילדים ומנהלת מנהלת התוכנית לתואר שני ברפואת חירום, שתנאם הערב כנציגת "החלוקים הלבנים" בעצרת של התנועה לאיכות השלטון, התייחסה למחאה ואמרה בשיחה עם מעריב: "חזרתי לארץ אחרי 17 שנים בארגון הבריאות העולמי, כאשר בתפקידי האחרון הייתי ראש מערך החירום של באזור אירופה אשר כולל 54 מדינות כולל ישראל. במהלך תקופה זו הייתי עדה, לצערי הרב, לאירועים רבים של קונפליקטים ומלחמות, זאת לצד מגפת הקורונה ואירועים נוספים".
זעם בעקבות השביתה במתחמי הקניות: "מחזיקים את התושבים כבני ערובה"
לקראת שביתה? ההסתדרות הרפואית הכריזה על סכסוך עבודה
"במו עיניי ראיתי כיצד השלטון הנבחר משך מדינות, שהלכו בכיוון הנכון, לעבר כיוונים קשים יותר. ראיתי דוגמאות כאלה באירופה – וזה מפחיד אותי מאוד", ציינה, "חשבתי שהתקופה הזו תהיה שקטה ותאפשר לבנות ולהכשיר את הדור הבא, וכיום אנחנו עומדים בפני איום רציני. ראיתי מה קרה למערך הבריאות, התזונה ובריאות הנפש במדינות הללו ואני לא רוצה ולא יכולה להתעלם מזה. שנאה היא מחלה מדבקת".
פרופסור ניצן, שהייתה הישראלית הבכירה ביותר בארגון במהלך ימי הקורונה, הסבירה כי "במידה ועילת הסבירות תבוטל – פוליטיקאים יוכלו להחליט האם מצב מסוים הוא התפשטות מגפה, או לא, בניגוד למציאות בשטח – ולסגור אותנו". עוד המשיכה ואמרה כי "כיום, אנשי מקצוע יושבים במקומות הנכונים ומנהלים את משרד הבריאות, בתי החולים וקופות החולים, שירותים ציבוריים ופרטיים. ראיתי וחוויתי במדינות אחרות את הרגע בו האינטרסים של אנשים פרטיים בהנהגת המדינה החלו להכתיב ולהוביל את ההתנהלות במקום אנשי המקצוע".
"באירועים דוגמת הקורונה ואסונות טבע ראיתי מצב בו אוכלוסייה מסוימת נחשבת יותר בעיני השלטון, שמחליט מי נכלל ומי לא. כל זה בלי להזכיר עוד את נושא בריאות הנפש ואת עצם המצב בו אוכלוסייה מופרת לפי קריטריונים של דת, מגזר ומגדר. ראיתי את זה קורה במדינות כמו יוגוסלביה, הונגריה, פולין ואיטליה – כך בדיוק זה מתחיל, ואין שום סיכוי שייגמר בצורה טובה". לדבריה, המיעוט שמסוגל לדבר – הולך ופוחת עם הזמן, ואז כולנו נכנעים. "אנחנו נמצאים בדקות האחרונות בהן עדין ניתן להרים את הדגל בגאון ולהתחנן לנתניהו – 'אתה נבחרת, תרחיק את כל יועצי אחיתופל שלך, שהפכו לאנשי מעשה, ואנחנו נעבוד איתך. אנחנו יודעים מה זה עזרה ראשונה, נעזור לבנות את הבריאות של העם שלנו'".
בהמשך הריאיון, פרופסור ניצן הזכירה את התקופה בה התגוררה באוקראינה לפני כעשור, כשגרירת הארגון במדינה. "ראיתי את הפצועים וההרוגים במרד של 2012, וגם מצב בו אדם עומד מול המשטרה, שעומדת מול האזרחים. לוקח למדינה שנים רבות להחלים מנזק כזה של מרי אזרחי וקשה להשתקם ממצב כזה", הסבירה, "גם אם הפוליטיקאים אומרים 'נבחרנו ברוב גדול' – אז שיקשיבו. המרי צומח מהמיעוט שמצליח לצאת ולדבר. אנחנו מבקשים מנתניהו להפסיק את הכול ולהתחיל בבנייה מחודש של אמון, תוך חבירה לכוחות הנכונים. רק כך ניתן לבנות את המדינה ביחד כפי שרצית".
"אני רואה מה שעובר על קהילת הלהט"ב במדינות כמו הונגריה ופולין, לעומת מדינות כמו ספרד – מדינה קתולית וחופשית. מדינות שנקטו בשלטון מרוסן, מקבל, פתוח ובונה אמון, מקשיבות לעם", אמרה, "יש פה כעס של סקטורים רבים, אין פה רצפט אחד לתרופה אחת למצב, אבל יש אפשרות של שלטון אוהד, מכיל ומקדם, שמאזין ומקשיב לאזרחים תוך שהוא נעזר באנשי מקצוע". היא הזהירה: "אנחנו נמצאים על פי פחד, ויכולים להגיע למצב בו מחליטים על הכרזה על שעת חירום, דבר שימנע את היציאה להפגנות. אז בואו נעשה את זה כל עוד אנחנו יכולים, כל מי שיכול – צריך לעמוד ולדבר".
פרופסור ניצן הזכירה כי "אחד הדברים שאומרים ברפואה זה קודם כל – לא לגרום לנזק. ומה הוא עושה פה? קודם כל הוא גורם לנזק, ואחר כך מדבר. חזרתי לארץ אחרי שש שנים בדנמרק, וראיתי עד כמה המדינות הסקנדינביות הן דוגמה ומופת לרפואה מכילה, שנותנת סל שירותים הולם, כי הם לא מבזבזים את הכסף על דברים אחרים".