"ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת
מי בנה ומי נטע?
כולנו ביחד!"
את מילות שיר הילדים הישראלי הזה כתבה דתיה בן דור בשנת 1970. למילות השיר, בחריזה ובלחן עולצים ושמחים, לומד הילד הישראלי על הבית שנבנה, העץ שנשתל, הכביש שנסלל, הגשר שהוקם והשיר שנכתב. את כל זה עשו עוד מלפני קום המדינה ועושים גם היום, בארץ ישראל, אבל הלחץ והחרדה שמלווים את הפעולות הללו הם מנת חלקם של רבים מאיתנו, בעיקר בתקופה האחרונה, בה הלחץ החיצוני והחרדה נכנסים פנימה, הביתה ולגוף של כולנו.
"חרדה היא פגיעה ביכולת הויסות הטבעית שלנו להגיב לסכנה, מצב בו המוח מתריע התרעת שווא על משהו שהולך להשתבש, גם אם אין סכנה מידית שדורשת ממערכות הגוף להגיב", מסביר ד״ר אילן וולקוב, פסיכיאטר מומחה, ומנהל המרכז הפסיכיאטרי לmindme. "במצב כזה, הלב שלי ידפוק מהר, קצב הנשימה שלי יואץ, שריריי יתכווצו, ראייתי תהפוך מטושטשת, כי האישונים מתרחבים כדי לזהות איומים רבים ככל האפשר, הבטן שלי תהיה בבלגן, אני אתכסה בזיעה, והכול ילווה בתחושה רעה של… יש פה סכנה, למרות שמעשית כנראה שאין".
מה קורה לאדם ברגעי חרדה?
"ברגעי החרדה אנשים מאבדים את היכולת לשלוט באירוע, ומטופלים תיארו אותה כחוויית טביעה ואובדן יכולת התפקוד, לפעמים במשך חודשים ארוכים, לא פעם בקרב אנשים מתפקדים מאוד. מצב זה יכול להיווצר או מנסיבות מתקיפות, לדוגמת מלחמה, מגיפה, מאבק פוליטי עיקש, או מהיווצרות של קונפליקט פנימי, למשל סוגיות של זהות, משמעות. כישראלים אנחנו חשופים לשני הדברים, לעתים במקביל, ובוודאי שלאורך זמן. תקופה ממושכת של חרדה מגדילה את הסיכון למחלות לב, מחלות מטבוליות, דיכאון, ומקצרת לנו את החיים ואת איכות החיים".
איפה הישראלים נמצאים במקום הזה?
"בשנים האחרונות אנחנו רואים פנייה הולכת וגוברת להתמכרויות, אנשים שלא מצליחים למצוא מזור במערכת בריאות הנפש, או בגלל היעדר זמינות, או בגלל חשש מסטיגמה, ופונים למה שנקרא ״self medication״, מטפלים בעצמם בחומרים שונים בהישג ידם. יש כאלה המווסתים את הקושי עם אכילה רגשית, יש כאלה שמעשנים ג׳וינט או שותים כוס יין כדי להירדם, ויש כאלה שפונים לשימוש לרעה בכדורים שרושמים להם למטרות אחרות, למשל אופיאואידים שקיבלו פעם לכאבים, אך כעת משתמשים בהם על מנת להירגע ולהרגיש טוב. הבעיה העיקרית היא שבישראל כבישראל, אין התחלה אמצע וסוף של שום דבר והמתחים לא יורדים, הם רק ממשיכים. אם לא נלמד למדר את עצמנו מעט מהדרמות שעל גבי המרקע, ולא נקפיד לשלב בחיים פעולות מרגיעות עם פעילות גופנית מתונה, תזונה מאוזנת, איזון נכון בין בית לעבודה, המשבר הנפשי כאן צפוי וידוע מראש".
בני נוער בסיכון מתמודדים ביומיום עם קשיים רבים עוד יותר, המלווים בין היתר גם בחרדות. "המצוקות הקיימות בבני נוער אלו מגיעים למצבים קשים המלווים באובדן הדרך שלעיתים כוללים שימוש באלכוהול וסמים, עלייה במצבי דיכאון וחרדה", אומר עומר טולצ'נסקי מנהל פדגוגי ומייסד ביחד עם ירון וקסמן את עמותת "הגל שלי", ששמה לעצמה למטרה להשתמש בגלישת גלים ככלי להתפתחות אישית בקרב בני נוער בסיכון.
זאת גזירת גורל, או שניתן לבנות מראש חוסן נפשי?
"ביסוד פעילות העמותה שהקמנו לפני עשר שנים, נמצאת ההבנה וההוכחה שההתנסות וההתמודדות בים עם הגלים והזרמים, עם מזג האוויר, עם הנפילות מהגלשן ועם אי הוודאות – הן חוויות מעצימות ומעצבות-שמשליכות על כל תחומי החיים", אומר טולצ'נסקי. "התמודדות של החניכים בעת הפעילות בים, מטמיעה בהם את התחושה לא לוותר, להתמיד, ובעבודה קשה ובנחישות להצליח לעלות על הגל, בדרך לחיים טובים יותר".
פוליטיקה, בטחון וכלכלה
שלושת הנושאים שמדירים שינה מהישראלי הממוצע הם פוליטיקה, בטחון וכלכלה. יחד עם זאת, האחרון מעסיק כל משק בית, בין אם הוא על הצד של הפלוס או המינוס בבנק. יוקר המחיה, עליות הריבית והמשכנתא, לא עושים טוב לאף אחד. ישראלים רבים אף חוששים לדבר על הנושא עם בן או בת זוגם.
"כסף קשור לזהות ולתחושת המסוגלות העצמית שלנו ומכאן החיבור הטבעי שלו לביטחון וחרדה", אומר יובל סמט, מייסד שותף ומנכ"ל רייזאפ, פלטפורמה פיננסית שמסייעת לישראלים לצאת מהמינוס. "המצב הכלכלי שלנו מושפע ומשפיע על סף הלחץ שאנחנו חווים באופן ישיר. בגלל זה אנחנו ברייזאפ מעודדים את העיסוק בכסף גם מהצד הכלכלי נטו, אבל בעיקר מתוך רצון לתת ללקוחות את תחושת השליטה והביטחון הכלכלי ולתת להם שקט נפשי. אנחנו קוראים לזה "Financial wellbeing", פשוט להרגיש בטחון עם כסף".
הישראלים שונים משאר העולם בעובדת היותם לחוצים?
"יש נושאים שיש יותר שאננות לגביהם אצלנו, ביחס לעולם, כמו התייקרות מחירי האנרגיה. מה שמעניין הוא דרך ההתמודדות עם הלחץ הכלכלי. אחד הדברים המדהימים שלמדנו בשנים האחרונות הוא שהרבה יותר קל לפתח פרואקטיביות בתוך קהילות. אפשר לקבל שם תמיכה ועזרה מאנשים כמוני ולנצל את הכוח של הקבוצה כדי להתמודד עם המציאות ביחד".
עד כמה אמצעי התקשורת מלבים את הלחץ הכלכלי?
"הלחץ הכלכלי הוא אמיתי ובתקופה האחרונה נוכח ממש בחיים של הישראלים והישראליות. לכן אני לא חושב שהתקשורת מלבה את השיח, אבל אני כן חושב שיש יותר מקום לאופטימיות בשיח הכלכלי שלנו. אחד הדברים המדהימים שגילינו הוא שמשפחות שבחרו ״להיות על זה״ בשנה האחרונה, הצליחו לצמצם את ההשפעה של האינפלציה על הכיס שלהם בכמעט 70%. זה מטורף, וזה בעיקר מדגים שאנחנו לא קורבנות. יש לנו איך לקחת בעלות על המצב, ויש לנו סיבות לשמור על אופטימיות, למרות מה שעלול להשתקף מהכותרות".
איך אפשר למתן או לשלוט בלחץ הכלכלי?
"ההחלטה 'להיות על זה' היא סופר משמעותית. זו החלטה שלא רק משפרת את המצב הכלכלי עצמו אלא גם מפחיתה את מפלס הלחץ סביב כסף ועוזרת בתחומים שלכאורה לא קשורים בכלל, כמו זוגיות. ריגש אותי כשגילינו ש- 71% מהלקוחות שלנו מספרים שהתזרים של רייזאפ עזר להם להפחית מתיחות בזוגיות. מסתבר שכשאנחנו מדברים על כסף בצורה פתוחה, וכשיש לנו תמונה ברורה של המצב שלנו ושל הצעדים שצריך לעשות, כסף יכול להיות נושא מחבר ומקרב. אבל זה לא רק עניין רגשי, כי בהחלטה להיות על זה יש גם תגמול כלכלי. בממוצע, זוגות שמתמידים במעקב אחרי התזרים החודשי של הוצאות מול הכנסות, מצליחים לשפר אותו ב-2,473 ש״ח לחודש תוך 90 יום".
ידידו הטוב ביותר של האדם
יש כמה שיטות יומיומיות ושוות לכל כיס, שעשויות לסייע להפחית לחץ וחרדה, שאינן כוללות טיפול תרופתי, ולרוב הן לא השיטות הראשונות שקופצות לראש. ממחקר שנערך לאחרונה בקרב סטודנטים בארה"ב בשיתוף מרכז WALTHAM™ מקבוצת מרס, עולה כי כלבים עוזרים לשפר את הריכוז והזיכרון ולהתמודד עם מתח וחרדה.
"מחקרים הוכיחו שליטוף כלבים מגביר הפרשה של סרוטונין ודופומין, כימיקלים במוח הגורמים לשיפור מצב הרוח" מסביר ד"ר פול סלון, וטרינר מוסמך ומנהל הקשרים המדעיים של 'רויאל קנין ישראל'. "בתקופות לחץ, אנו מחפשים את הדברים המוכרים והעוגנים של חיינו ומוצאים אותם דווקא בבית. נוכחות חיית מחמד בבית מעניקה לנו את מה שמכונה "אהבת חינם", לא שיפוטית וללא תנאים. אין משהו שמשתווה להרגשה שנכנסים הביתה בסוף יום עבודה והכלב קופץ עליך בגילויי אהבה. מחקרים הראו קשר ישיר בין בעלות על חיות מחמד לבריאות לב כללית טובה יותר. למבוגרים המגדלים חיות מחמד יש תגובות פיזיולוגיות בריאות יותר ללחץ, כולל קצב לב נמוך יותר ולחץ דם תקין, ופחות תגובתיות קרדיווסקולרית לגורמי לחץ קלים והתאוששות מהירה יותר מהם".
מצד שני, מדובר בעוד יצור לדאוג לו.
"דווקא הדאגה והטיפול במישהו אחר, יכולה להסיח את הדעת מדאגות ולחצים אישיים הן בקרב מבוגרים והן בקרב ילדים", אומר עופר ביטון, מנהל החוג לכלבנות טיפולית בקמפוס ברושים. "ילד שחש חיוני, שיש לו תפקיד ואחריות, מרגיש מסוגלות ותחושת ביטחון עצמי. מעבר לכך, מחקרים בקרב ילדים הראו כי כלבים מעניקים הקלה במתח ותמיכה רגשית לילדים. כמו כן, לעיתים קל יותר לילדים לבטא רגשות כמו פחד או לחץ באמצעות גורם אחר, והכלבים יכולים לשמש מושא להשלכה עבור רגשות אלה".
התזונאית והנטורופתית ענת אשר, יודעת שניתן לשלוט בלחץ ובחרדה גם באמצעות התזונה. "יש מזונות שמורידים לחץ ומביאים לשליטה על המצב", היא אומרת ומוסיפה שכדי להתמודד עם מצבים מרכבים כדאי לעשות חוק ולאכול ארוחות קטנות ולא מכבידות ולהתרכז במזונות שמתאימים למזג האוויר. "לאכול בקיץ סלטים קלילים עם ביצה וטונה ולא טשולנט, לאכול לעתים קרובות כדי להרגיע את הגוף ולשמור על רמת סוכר מאוזנת, לסיים לאכול כשאת שבעה 3/4 ולא מפוצצת, לאכול מזונות שמרימים את הורמון הרוגע והאושר סוטונין, שבלילה שמשפיע על השינה שלנו".
מה הכוונה?
"מעט פחמימות מרכבות ומשולבות. אנשים נמנעים מפחמימות בערב ואז השינה נדפקת וחרדה עושה לנו בעיות שינה. אנחנו שותים המון קפה כשאנחנו בלחץ ואלה שני דברים שלא טובים לנו-מחסור בשינה והרבה קפאין".
מה עושים כשמאתרים מצב חרדה?
"שולטים בה בעזרת שלושה פרמטרים: מה אני אוכלת, מה אני שותה ואיך אני מזיזה את הגוף שלי. שלושתם עוזרים לי לשלוט במצב ולשמור על השפיות כשיש דברים שלא קשורים בי. תוסיפי שינויים הורמונליים ואת מקבלת פתיל קצר שממתין להידלק. להיכנס בשלב הזה להרעבה ולמנוע מהגוף פחמימות זה הדבר הכי נוראי שאת יכולה לעשות לעצמך. דיאטה בלי פחמימות הופכת אנשים למשוגעים. אנחנו צריכים להשתמש במזון כדי להרגיע את עצמנו".
מה מומלץ לאכול במצבי לחץ וחרדה?
"סלמון, בטטה, שיבולת שועל, פירות יער, קקאו, שייקים על בסיס ירוקים, קינואה, יוגורטים, גבינות 5%, ירקות, תה ירוק. הפחמימות בטטה, שיבולת שועל וקינואה מעלים את הסרוטונין, ירקות וגבינה מתעכלים בקלות, סלמון מכיל אומגה 3 שמרגיעה ונותנת פוקוס ומאוד משביע".
חרדת הגיל השלישי
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 42% מתושבי ישראל בני ה-75 ומעלה סובלים מבדידות, תחושה שמגבירה את החרדה והמתח. ניצן שקל, מנכ"ל גודלייף, שמציעה מגוון מוצרים לגיל השלישי כדי לשמור על איכות חיים, מכיר בכך שאחד מגורמי הבדידות הוא קשיים בניידות, כאשר כל יציאה מהבית הופכת למשימה קשה ומאתגרת.
"שיעור אלה החשים בדידות בקרב זקנים שמצבם הבריאותי טוב הוא 17.6%, בעוד שיעור הבודדים בקרב מי שמצבו הבריאותי לא טוב הוא 57.8%. אפשר לפתור את זה בעזרת מכשור ביתי כדי להפחית את ההרגשה הרעה, שגורמת למתח וחרדות. מעבר למכשירים יש גם מגוון פעילויות שניתן לעשות בשעות הפנאי בגיל השלישי, אז מתפנה הרבה זמן, כדי להפיג מתחים. כדאי לא להתעלם גם מקטגוריה של בריאות מינית, שיכולה לתרום לתחושת הסיפוק, הביטחון וההערכה העצמית גם בגילאים אלה".
הגיל השלישי גם הוא זמן טוב, בעיני המומחים, לאמץ כלב. "בקרב בני הגיל השלישי, שכבר אינם במעגל העבודה וממעטים לצאת מהבית, נמצא כי כלבים מפחיתים את תחושת הבדידות ואף מעודדים אותם לצאת יותר מהבית", אומר ביטון. "הטיפול בכלב הכולל טיולים ו"סידורים" סביבו, שומרים על הכושר והבריאות ולכן תורמים להרגשה כללית טובה יותר ומזמנים מפגשים ואינטראקציות חברתיות חדשות".