כנס מיוחד של מקצועות בריאות הנפש נערך היום (חמישי) בתל אביב ועסק ב'מעבר הנדרש ממאבק נגד ההפיכה - להתנגדות למשטר'. "במהלך הכנס דנו בכמה נושאים, ביניהם ניסוח האתגרים של מקצועות בריאות הנפש תחת משטר סמכותני ופעולות שנצטרך לעשות כהתנגדות למשטר זה", סיפרה למעריב ד"ר הדס שהרבני סיידון, פסיכולוגית קלינית ממובילות מחאת בריאות הנפש, "בנוסף, דנו במורכבות ובמתח שבין המשך התנגדות פעילה למשטר לבין הכרה בהשתלטות השיטתית של הממשלה והעומד בראשה על המוסדות הציבוריים ועל המקצוענות.

רופאה בכירה: "אם החקיקה לא תיעצר תהיה הגירה אדירה של רופאים"
"המשבר נראה כרגע מאד גדול": שיחת החירום במערכת הבריאות

"מה שהתחיל בהתקפה על השופטים והמשיך לביטול ערך הכלכלנים, יגיע גם למקצועות בריאות הנפש. מדובר בהכרה קשה, אנחנו מבינים שהם בפול גז, ואנחנו צריכים להיערך למאבק ארוך וממושך".

"הכנס הגביר את תחושת הסולידריות בין מקצועות בריאות הנפש ואת הרעות בין לוחמי ומגיני הדמוקרטיה, שעוברים מהצמתים לימי עיון והתכנסות מקצועיים, ומגדילים את הלכידות של המחנה הדמוקרטי-ליברלי, גם על רקע מקצועי", הוסיפה, "הרעות הזו היא רעות דומה לזו של הלוחמים בשדה הקרב, והיא תאפשר לנו להיערך לאתגרים הבאים שההפיכה המשטרית תציב בפנינו".

ד"ר נועה ורדי פסיכיאטרית ילדים ונוער, חברת ועד העמותה לבריאות הנפש של התינוק, שנכחה גם היא בכנס הוסיפה בשיחה עם מעריב: "דנו בהשלכות המקצועיות וערכיות של משטר טוטליטרי ומה בעצם תפקידנו ואיך ניתן לתמוך בציבור כשעוברים את התהליכים הללו".

לדבריה, תחום בריאות הנפש מוזנח מאוד בשנים האחרונות. "מערכת הבריאות בכלל ובריאות הנפש בפרט מורעבות מאוד כיום. אין השקעה בבתי החולים הפסיכיאטרים, ולא מגדילים את מספרי המיטות והתקנים, או דואגים לשפץ את המיטות, למרות שהאוכלוסייה ממשיכה לגדול. גם המתקנים עצמם בכלל לא עוברים שיפוצים כך שאנשים ישנים בתת תנאים שאינם ראויים", הדגישה, "המערכת כולה סובלת מאוד - המטפלים בתחומים השונים (למשל פסיכולוגים, עובדות סוציאליות קליניות ומטפלות באומנות) פשוט לא זמינים בזמן שהצורך בטיפול רק ממשיך לעלות ופשוט אין מענה לכך".

הפגנה נגד הרפורמה המשפטית (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
הפגנה נגד הרפורמה המשפטית (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

"המצב הולך ומחמיר", הזהירה, "בתור פסיכיאטרית, אני חרדה מאוד מהמצב, לנוכח העובדה שמשטרים טוטליטריים השתמשו לאורך השנים בפסיכיאטריה נגד המתנגדים להם, במטרה להוציא אותם מהאוכלוסייה. אפשר להכריז עליהם כלא שפויים ולנצל בעצם באופן לא מקצועי את הכוח שניתן להם - ולשלוח את האנשים הללו לאשפוז כפוי. המצב בו ימנו אנשים מטעם לפסיכיאטר מחוזי, יהיה שימוש לרעה ולא מקצועי בכוח, שינוצל לפגיעה באנשים".

איזה תגובות את רואה למצב הנוכחי?
"חלקים שונים בציבור חושבים שהמצב הנוכחי הוא פשוט הגזמה, ומאמינים שאנחנו צועקים עכשיו סתם, רק כי לא זכינו בבחירות. הם לא חושבים שיש ברפורמה הזו משהו רע, אלא שהיא באה לסדר עוול אמיתי מאוד שנגרם להם. אני לא מסכימה איתם, וחושבת שמהרצון שלהם לתקן את התחושה הזו - הם לא מסוגלים להסתכל ולהבין עד הסוף מה הולך פה. קבוצה אחרת בציבור מסתכלת על המצב, מבינה לאיזה כיוון אנחנו הולכים - ונלחמת על החיים שלה".

אילו תחושות עלו בכנס?
"פחד מכך שלא נוכל לעבוד ולקיים את השבועה שלנו כרופאות ורופאים. עסקנו בהשפעות של המצב על נפש האדם, וחלק מהנושאים שהועלו פה הם הפגיעה בחופש הביטוי שנגרמת כתוצאה מהתחושה שהשלטון מאיים עלינו - וגורמים בממשלה תוקפים אותנו. במצב כזה הנפש מתגוננת, ויכול להיות שפשוט אנשים לא יצליחו למצוא את מה שהם רוצים לומר וחושבים באמת. זה עוד תרחיש עדין יחסית".

ד"ר ורדי הוסיפה: "אנחנו לא צריכים לדמיין את מה שעשוי לקרות בדיקטטורה - כי היו לכך מספיק דוגמאות היסטוריות. התסריטים כתובים וידועים מראש, והמצב הסופי תלוי בכמה נילחם. כבר היו מקרים לאורך השנים בהם שלטון עשה שימוש לרעה בפסיכיאטריה נגד מתנגדיו, ואני חושבת שאנשים לא רוצים להסתכל על זה כי הם מפחדים. אבל אין לנו ברירה". לדבריה, מתוך הרצון של אנשים לתקן עוולות, יש עיוורות להשלכות של המעשים הנוכחיים.

"המהלכים הללו פשוט לא תקינים", הדגישה, "המדינה היא ההורים שלנו, והיא מועלת בתפקידה כשהיא מסיטה אחים אחד נגד השני ומנכרת ביניהם. במצב הזה, אני פשוט חסרת אמון ברצון של השלטון לתקן את המצב - כשרוצים לתקן אז עושים את זה בהסכמה, ולא פוגעים בכולם ועושים חקיקות בזק תוך שהם לא מצליחים להכיל את זה שיש אנשים שמתנגדים למצב - ופשוט מחליטים לחפש פשרה". היא סיכמה: "המחשבה שניתן לתקן כך עוולות שגויה, אי אפשר לתקן את המצב שהרביצו לך או שהרבצת לאחר".