הכתבה נכתבה בשיתוף בצפר לאושר

כתבה מאת: כרמי איתן

פנינו לדר' אמנה בריק אהרני - מטפלת בפסיכותרפיה וחוקרת אושר - שתאיר את נושא האושר ואף תספק לנו כלים מעשיים להשגתו.

שאלה: שלום אמנה. בעצם, מה זה אושר?
תשובה: שאלה טובה!!! איך בעצם מגדירים וממחישים במונחים גשמיים משהו שהוא חסר צורה, ריח, גוף, צבע? נדמה כאילו יש מקום בלב ובנפש שהוא 'אגם האושר'. 

הדבר ישמע מפתיע, אבל יש אגם כזה. הוא מצוי בנו ומעת לעת כשטוב לנו נפתח סכר ותחושה של אושר ממלאת אותנו. אבל חשוב להבין שאושר הוא לא נקודת ציון ממשית אלא דרך חיים. ההליכה בדרך הזו היא אין סופית וכפועל יוצא גם העצמת האושר היא אין סופית וגם שימור המצב של "אני מאושר" מעמיק אחיזה. 

בזמן העתיק, היוונים הגדירו אושר כך: לחיות חיים בעלי משמעות. ואילו כיום, מדע האושר הוא תחום לימוד במוסדות אקדמיים ובאוניברסיטאות. על בסיס אין ספור מחקרים אקדמיים ומעשיים שנעשו, המדע יצר כלים שמאפשרים לכמת אושר במונחים מדידים.

שאלה: ברשותך, אפשר לגשת ישר למפה שמנווטת אותנו אל מאגר האושר?
תשובה
: בוודאי. הרוצים ללכת בדרך אל האושר מתבקשים להוריד דרמטית את מידת הכעס שהם מפגינים כלפי אחרים וכלפי עצמם, את מפלס העצבים, את עוצמת הלחצים ולא פחות חשוב את הביקורתיות והשיפוטיות. ואני מכירה את התגובה הראשונית: כן, קל להגיד אבל איך עושים את זה? ובדיוק בנקודה הזו אני מבקשת להתמקד. 

כל אלה הם דפוסי התנהגות שמובילים אותנו לתגובות מידיות שברובן רק מקצינות ומלבות את האש – במערכות יחסים, בעסקים, בכל תחומי החיים. המבקשים להגביר את עוצמת האושר שלהם ינשמו עמוק, יחשבו מסלול ניהול אירוע ויגבשו תגובה שתביא לשני הצדדים תחושה של חיבור ואושר, ולא של מלחמה. 

השולטים בתגובה יזכו בתחושת אושר. בדיוק כמו התחושה שמציפה אותנו כשאנחנו מצליחים במבחן, משיגים מטרה, מגיעים ליעד או מבצעים משימה על הצד הטוב ביותר. כלומר, במעשינו ובדפוסי ההתנהגות שלנו אנחנו מביאים לעצמנו אושר. או שלא. וכמו שאמרנו - אושר הוא לא נקודת ציון להגיע אליה אלא אורח חיים.

שאלה: מדוע קשה לנו לשנות דפוסי התנהגות מרחיקי אושר ולאמץ כללים מזמיני אושר?
תשובה
: שאלה מצוינת ואענה עליה כך. מלחמות תופסות בחיינו מקום מרכזי. ואני לא מדברת על מלחמה עם אויבינו (למרות שגם לכך יש השפעה על מדד האושר שלנו), אלא על: 

המלחמה הפנימית של כל אחד בכל רגע נתון: האם להגיב למה שאמרו לי? איך להגיב? לשתוק? למה לא עניתי לו? ויש עוד אין ספור מלחמות שאנחנו מנהלים בשוטף  עם הקול הפנימי שלנו. 

מלחמה עם הסביבה שסופה ביטויים (ותירוצים) כמו: אכלו לי... שתו לי... עשו לי. ויש את המלחמות שסופן תבוסה והן נכללות תחת הביטויים "אין מה לעשות!" או "אין ברירה." תפיסות אלה הן 'רוצח אושר' מועד.

יש מה לעשות, כן יש ברירה, כן להגיב, לא לשתוק, להתווכח עם הקול הפנימי שמחזיק במושכות התגובה המידית. אבל את כל אלה עושים  מתוך מודעות ושליטה עצמית, חשיבה בהירה, בחירת העיתוי המתאים ביותר לתגובה וכמובן... מידתיות וטון דיבור. 

שאלה: אבל התפיסה הרווחת היא שעושר מביא לאושר. האמנם?
תשובה: אנשים שעברו אצלי סדנאות, נכחו בהרצאות, קראו את הספר שחיברתי או אף נכנסו בעובי קורת האושר ביוזמתם מדווחים על התמורות הבאות: "אני כועס פחות", "אני מתמודד עם חיי היום-יום בקלות רבה יותר", "למדתי לקבל את עצמי למרות החסרונות שבי", "התרגלתי להקשיב ולקבל את האחר בלב פתוח," "קיבלתי בחזרה את המשפחה שלי - אוהבת, מפרגנת ותומכת," ועוד. אבל התובנה המשותפת לרובם היא השינוי הקטן/גדול במשפט הידוע: איזה הוא המאושר? השמח בחלקו". 

ואכן ממחקרים עולה שבחלוף שנה מאז שולחי לוטו וטוטו זכו בפרס הגדול הם פחות מאושרים מהתקופה שהיתה לפני הזכייה. לעומתם, אנשים שעברו תאונות קשות מרגישים בתום השיקום, למרות המגבלות הפיזיות והטראומה הנפשית, שהם הצליחו לחזור לרמות האושר שלהם מלפני התאונה.

שאלה: אמרת שהמדע יכול לכמת אושר במונחים מדידים. אפשר דוגמא מספרית?
תשובה: אין בעיה. אתן דוגמא שעוסקת בנתוני אושר מספריים שנוגעים לכל אחת ואחד מהקוראים. מתברר מחקרית שהאושר הוא  חלק מהמטען הגנטי שלנו. כולנו נולדים כאשר ב-DNA שלנו כבר מוטבעים 50% מעוצמת האושר. זה מאגר האושר שנמצא בתוכנו, והזכרנו אותו בהתחלה. מדובר במערכת חושים נוספת על המוכרות לנו שמאפשרת לקלוט רגעי אושר בחיינו, לחוות רגיעה נפשית, להתנהל בשלווה וכדומה. 10% אושר נוספים שנקלטים בנו הם תלויי נסיבות כמו לאיזו משפחה נולדנו, כמה כסף אנחנו מרוויחים, איפה אנחנו חיים וכו'. 

אם כך, נותרו עוד 40% אושר שאנחנו יכולים להטעין בהם את חיינו. וכדי להשיג כמה שיותר מה40% אושר האלה יש דפוסי חשיבה והתנהגות שחשוב לאמץ. זה לא קשה. הנה שניים להמחשה: 

  • נתינה – לתת מתוך כוונה לתת ולא כדי לקבל תמורה או כי ככה צריך. נתינה אמיתית. זה לא כסף בהכרח. זו יכולה להיות תשומת לב, מחמאה, ליטוף, הכוונה לאדם שאיבד את דרכו, מים לצמא. 
  • היכולת לקבל - לדעת לקבל מחמאה, לדעת לקבל עזרה אין בזה בושה יש בזה רק אושר. 

אל אלה מצטרפים עוד כלים מושכי אושר: הודיה, חמלה, שמחה, סליחה ואהבה שכל אחד מהם הוא שער ענק בדרך האושר שלנו. תנסו להשתמש בכלים האלה ביום יום באירועים הקטנים ותראו כמה אושר זה מביא לכם.

שאלה: אפשר לתמצת את התורה כולה לחמש דיברות של 'עשה' ו'אל תעשה'? 
תשובה: ברצון ובאהבה.  הטיפים וההכוונות שאפרוס כאן קלים ליישום והם כתובים בגוף ראשון (אני) כדי שיהיה קל לך לשנן או לתזכר את עצמך. חמישה כללים זו אמנם רק התחלה, אבל התחלה שמביאה לתמורה עצומה:

  • לכתוב בכל יום 5 דברים טובים שאני מודה שקרו לי היום. עדיף לבנות קבוצת ווטסאפ עם חברים וקרובים שיעשו כמוני ואז לשתף בחוויות. זה מעצים את תחושת האושר.
  • בכל פעם שעולה לי ביקורת על קצה הלשון - להתאפק. הרי ברור גם לי עצמי כמה קשה להתמודד עם ביקורות. קל יותר לקבל הארות. וזה כולל גם אותי. עלי לסנן ביקורת עצמית שמובילה בדרך כלל להלקאה עצמית ולירידה במדד האושר האישי. האיפוק, הכלת הנאמר גם אם נאמר בצורה פוגענית, התמקדות בתוכן הדברים ולא בסגנון אמירתם, יביאו לתגובה הנכונה ויחד איתם מנה נוספת של אושר.
  • לתת מחמאות בנדיבות. זה מספק הרבה יותר אושר מאשר לקבל מחמאות. זה פותח שערי לב, זה גורם לסובבים אותי לרצות לתת לי יותר - ואני לא מדברת על כסף אלא על: יחס, שירות, נועם פנים, טון דיבור... כל מה שמהווה קרקע פוריה לגידולי אושר.
  • כשנותנים לי, להסכים לקבל. פחות אגו בחיים יותר אושר. אם ילד מציע לי להוריד אפליקציה שהסתבכתי בהורדתה לסלולרי... לתת לו. בשמחה. ראשית הוא שולט במכשיר טוב ממני שנית, ככה לומדים לקבל עזרה. זו דוגמא להתגברות על אגו, כי אין בבקשת או בקבלת העזרה משום פגיעה במשהו ממעמדי, כבודי או במי שאני. אם תירוץ ה"אין ברירה" הוא רוצח אושר, אגו הוא מחסל סידרתי.
  • לשמח את עצמי. לבנות פלייליסט שעושה לי טוב, ולהאזין לו בנסיעה בפקקים. לראות קומדיות וסדרות מצחיקות ולהרשות לעצמי לעשות שטויות, ולא להיות כל הזמן בחשיבה רצינית.

ד''ר אמנה בריק אהרני (צילום: doctorosher.com)
ד''ר אמנה בריק אהרני (צילום: doctorosher.com)

ד"ר אמנה בריק אהרני. תואר M.A מלסלי קולג' בבוסטון, בפסיכותרפיה בהבעה ויצירה. דוקטור למגדר מטעם אוניברסיטת ויקטוריה במלבורן, אוסטרליה.

עוסקת בפסיכותרפיה מעל שלושה עשורים. חוקרת אושר, מנכ"לית ומייסדת 'בצפר לאושר' – אקדמיה לחיים טובים ומאושרים המותאמת לכל מי שרוצה להגדיל את מדד האושר והרווחה הרגשית. מחברת הספר "כוס קפה וביס של אושר" והרבה מאמרים על איך להגדיל את רמות האושר בחיינו, מפתחת מודל שבעה שערים להעצמת אושר, מעבירה קורסים וסדנאות דיגיטליים ופרונטליים לצד טיפולים פרטניים בקליניקה בקיסריה.

*התוכן בערוץ זה אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.

הכתבה נכתבה בשיתוף בצפר לאושר