עם התפשטות המדיה החברתית, שיימינג (או בעברית ביוש) מקוון הפך לנפוץ. ביוש הוא פרסום התנהגות שלילית של אדם, ובימינו אמצעי נפוץ לביוש הוא המדיות החברתיות והדיגיטליות. אך לא רק הן. שיימינג הוא תופעה חברתית ופסיכולוגית שבה אדם או קבוצה מבקרים, שופטים או מטילים סטיגמה על אחרים על סמך התנהגותם, בחירותיהם, תכונותיהם או מאפייניהם. שיימינג גורם לעתים קרובות למבוכה, לרגשות אשם או לרגש נחיתות.
פנים רבות לשיימינג
אנחנו פוגשות את השיימינג גם בקליניקה. בני נוער ומבוגרים משתפים שנפגעו משיימינג על המראה החיצוני, על האוכל ואפילו על הרגלי הספורט שלהם. שיימינג גוף הוא שיפוט או ביקורת על מישהו לגבי גודל גופו, צורתו או צבע עורו, שיימינג אוכל כרוך בביקורת על בחירות המזון או כמויות המזון של מישהו, ושיימינג על פעילות גופנית הוא ביקורת כלפי מישהו על כך ששגרת הכושר שלו לא מספיק טובה.
"מתאימה לך חולצה רחבה, כך הבטן שלך פחות בולטת", "פעם בשבוע הליכה? אי אפשר להתאמץ יותר מזה?", "את כל כך רזה!" או "הצלחת לסיים את כל המנה? וואו, כל הכבוד, היא הייתה ממש גדולה". גם אם הכוונה טובה והמטרה היא לעודד ולהעלות את המוטיבציה, אלה דוגמאות לביקורת סמויה או גלויה.
ילדים ובני נוער מספרים שלעתים אין צורך במילים, מספיק מבט של הורה, חבר, רופא או מורה כדי להבין את הביקורת שעומדת מאחוריו. שיימינג יכול להיעשות גם בצורה עקיפה, כמו הערה של חברה, "אי אפשר להיות מאושרת עם עודף משקל"; סרטונים ברשתות החברתיות שבהם מאמן כושר לועג למי שאוכל צ'יפס ואינו שומר על התזונה, וממליץ על סלט ירוק; סרטון שמציג באופן מגוחך ילד בעודף משקל המתקשה לטפס על סולם בגינת המשחקים.
גם השוואה לידוענים המציגים אידיאל יופי מסוים טומנת בחובה ביקורת כלפי מי שאינו תואם את ההגדרות שלהם. הצגת דמויות טלוויזיה בעלות משקל גוף גבוה יותר או חוסר פרופורציה באיבר גוף כזה או אחר היא צורה נפוצה של שיימינג. בטלוויזיה נצפה לעתים בדמויות בגוף גדול שמוצגות כלא מושכות, כלא אינטליגנטיות, כפחות רהוטות וכמטרה ללעג.
קורבן שיימינג יכול להיות כל אחד. אולי מפתיע, אבל גם הפוגע יכול להיות כמעט כל אחד, בין שבמודע ובין שלא. זבן בחנות, מורה, חברים ללימודים, עמיתים לעבודה, מכרים ואפילו הורים או אנשי מקצוע, כמו רופאים ותזונאים. הפגיעה יכולה להיות גם עצמית, בשיח הפנימי אנשים יכולים להיות ביקורתיים כלפי עצמם ואפילו לזלזל בעצמם, במקרים שבהם אינם עומדים בציפיות ובקודים המקובלים, בין שהם מציאותיים ובין שלא, כמו משקל או מבנה גוף.
שיימינג ודימוי גוף
דימוי גוף מתייחס לתפיסה ותחושות של אדם לגבי המראה, הצורה והגודל של הגוף, והוא יכול להיות חיובי, שלילי או שילוב של שניהם. להשפעות תרבותיות וחשיפות בערוצי תקשורת השונים וברשתות החברתיות יש תרומה לעיצוב דימוי גוף. אוכל ממלא תפקיד חיוני בחיינו לתפקוד תקין של הגוף, להנאה ולקשרים חברתיים. עם זאת, מערכת היחסים עם אוכל יכולה להסתבך בגלל גורמים שונים כמו נורמות תרבותיות, מגמות תזונתיות, אכילה רגשית והתנהגויות אכילה לא רצויות.
בימינו כולם רוצים להיות מושלמים, לעתים תוך הצבת יעדים לא ריאליים. במטרה לשפר את המראה נעזרים בדיאטות, חלקן קיצוניות, בפעילות גופנית התורמת לעיצוב ולחיטוב, בניתוחים פלסטיים, בהזרקות, בטיפולים קוסמטיים ועוד ועוד. מבנה הגוף, והמראה החיצוני בכלל, מעסיקים רבים, לא רק בקרב בני נוער, אלא גם בקרב נשים בוגרות וגברים. עם זאת, אין ספק כי המשקל והמראה מעסיקים נשים יותר מגברים.
נזקי השיימינג
שיימינג מנציח לא פעם סטנדרט יופי לא מציאותי ומרמז על דרכים נכונות ולא נכונות של אכילה וביצוע פעילות גופנית, מה שעלול להוביל לבושה כאשר הסטנדרטים הגבוהים אינם מתקיימים. שיימינג פוגע בדימוי הגוף, וכתוצאה מכך גם בדימוי העצמי ובביטחון העצמי. אלה מובילים לניסיונות לתיקון מהיר ולעתים לא אחראי. אם ההצלחה אינה כמצופה, מתווספים לתחושת הכישלון גם חרדות, דיכאון ואף הפרעת אכילה, בעיקר בקרב בני נוער, אך גם בקרב בוגרים.
שיימינג יכול לגרום לבידוד האדם מסביבתו. בהקשרים של דימוי גוף ואכילה נראה ויתור על בילויים בבגד ים ואפילו בבגדים קצרים, אכילה בסתר, הימנעות מביצוע פעילות גופנית בפרהסיה. כל זאת כדי להימנע ממבט בוחן ומתבונן.
בדיקה עצמית
כדאי לעצור לרגע ולחשוב איך כל אחד מאיתנו יכול לצמצם, לפחות ברמה האישית, את תופעת השיימינג.האם שמעתם או השמעתם משפטים שעלולים לבייש את בני הזוג, את בני המשפחה, את החברים, את המטופלים, את התלמידים? למילים יש כוח עצום, והן יכולות להיות פוגעניות והרסניות, גם כאשר הן מופנות כלפי עצמך.