מדובר בתופעה מוכרת בכל העולם וגם בישראל. עם תחילת שנת הלימודים, בשבוע השני של ספטמבר, חלה התפרצות משמעותית של אסתמה, שאף זכתה לכינוי "מגפת ספטמבר".
בגלל אפונה: מטופל הגיע לחדר המיון עם קוצר נשימה חמור
"יש חיים אחרי המוות": רופא חשף מה קורה לנו אחרי שאנחנו מתים
מחקר ישראלי מקיף שנערך לפני שנים אחדות אף קבע שבכל ספטמבר חלה עליה של פי שניים בפניות של ילדים עם התקפי אסתמה, לעומת חודש אוגוסט. אז בין קניות הספרים והמחברות והכנת התיק החדש לבית ספר, ד"ר ענבל גולן-טריפטו, מנהלת יחידת ריאות ילדים במרכז הרפואי "סורוקה", תסביר לנו על המחלה ותצייד אותנו בכמה עצות מועילות לתחילת שנת הלימודים.
אז למה דווקא בספטמבר? ישנן מספר השערות, גם הלחץ וההתרגשות לקראת שנת הלימודים, תחילתו של הסתיו, החזרה לכיתות צפופות עם פוטנציאל של וירוסים, ותוצאות חופשת אוגוסט שבמהלכה משפחות רבות מטיילות ולא תמיד מקפידים על טיפול תרופתי. חומרת המחלה משתנה מילד לילד, והיא תלויה גם בגיל וגם במחלות נלוות, בנטייה לאלרגיה ובאיכות השינה.
"הסימן הראשון של אסתמה יכול להופיע אצל תינוקות כבר בגיל שלושה או ארבעה חודשים, בעקבות אשפוז בגלל זיהום ויראלי בדרכי הנשימה והתקפים של שיעול בלתי פוסק. אצל הקטנטנים, קצת יותר קשה לאבחן משום שהם נוטים יותר לפתח מחלות ויראליות שונות המלוות בשיעול. אצל רוב הילדים זאת תהיה מחלה ויראלית חולפת, אבל אם התינוק משתעל באופן ממושך, משתפר וכעבור תקופה קצרה מתחילה שוב אפיזודה של שיעול ולאורך זמן ישנם אשפוזים חוזרים ונשנים, אנחנו מתחילים לחשוד שמדובר באסתמה", מסבירה ד"ר גולן-טריפטו ומוסיפה כי "הורים יכולים לזהות מגוון של תסמינים כמו שיעול כרוני יבש, שמחמיר בלילה, רואים שהילד מתאמץ יותר כדי לנשום, לבכות או לדבר. יתכנו התקפים של שיעול שמופיעים במהלך צחוק, מאמץ גופני או בכי ולפעמים מלווים גם בקוצר נשימה עם צפצופים, בנזלת, בעיקר בזמן מחלה ויראלית. אם זה לא חולף אז כדאי לבוא להיבדק אצל רופא ריאות".
אסתמה יכולה לעבור? "זאת השאלה כמעט הכי שכיחה במרפאה. אז אפשר להרגיע את ההורים. אנחנו יודעים שכ-85% מהילדים שהתחילו לפתח תסמינים של אסתמה לפני גיל 3 לא יגדלו להיות מבוגרים אסתמטיים, ובדרך כלל עד גיל בית הספר - סביב גיל 6, עם טיפול במהלך התקפים וטיפול מונע במהלך ההפוגות, מרבית הילדים יהיו ללא תסמינים של אסתמה והמחלה תחלוף מאליה", מוסיפה הרופאה.
לדבריה, עם הכניסה לבית הספר, בגיל 6, שיעור הילדים החולים באסתמה יורד ל-8%. עדיין מדובר בהרבה ילדים ובני נוער בגילי 18-6, למעשה נמצא ילדים אסתמטיים כמעט בכל כיתה. בעת ביקור אצל רופא הריאות, הרופא בונה להורים "תכנית פעולה" במבנה "רמזור", שהמטרה שלה היא להדריך בצורה פשוטה את ההורים ואת הילדים איך לזהות את חומרת ההתקף ומה לעשות בכל שלב. ירוק כשהילד מרגיש טוב ואז לא תמיד צריך לתת טיפול, צהוב כשילד נמצא בתחילתו של התקף וזקוק למרחיבי סמפונות ואדום כשהילד נכנס להתקפים תכופים ויש תחושה שהוא יצא מאיזון וצריך להרחיב את הטיפולים. למעשה ככל שהתסמינים מתגלים בגיל מאוחר יותר כך עולה הסיכון שהילד יגדל להיות נער אסתמטי ובהמשך, מבוגר אסתמטי.
מה בעצם גורם לאסתמה? אסתמה היא דלקת כרונית הנגרמת בעיקר מגורמים גנטיים אך גם מגורמים סביבתיים. כך למשל, ב-80% מחולי אסתמה יש תחלואה נלוות כמו נזלת אלרגית, אסתמה של העור (אטופיק דרמטיטיס) וגם דלקת כרונית של הוושט שהיא מחלה חדשה יחסית ונקראת EOE. בשנים האחרונות, בשל הקשר הגנטי, אנחנו לא מופתעים לגלות שאחד מבני המשפחה סובל גם הוא מאחת המחלות האלה, כולן קשורות לדלקת מסוג 2. לא מדובר בדלקת שנגרמת מווירוס או חיידק או גורם חיצוני אלא דלקת שנוצרת בגוף עצמו. גורמים נוספים לתגובה הדלקתית הם אלרגנים שנמצאים באבק, בחיות בית, באבקני פרחים או בזיהום אוויר. אבל גם לאורח החיים יש השפעה.
לאורח החיים, בעיקר של בני נוער, יש השפעה על חומרת המחלה. כך למשל, נמצא במחקרים ששינה באיכות ירודה ומחסור בשעות שינה, כמו גם אתגרי המחלה, אף סתום, נשימה מהפה, כל אלה גורמים לילד להיות עייף במהלך היום, עצבני, חסר ריכוז ומותש. וזה נכון גם לילדים בבית הספר היסודי, שמתמודדים עם דלקות וחסימה באף ובדרכי האוויר העליונות, הגורמות לנחירות ולשינה טרופה, התעוררות וצמא באמצע הלילה.
לכן לקראת תחילת שנת הלימודים, צריך לחזור בהדרגה לשעות שינה מסודרות של לילה שלם, ולהקפיד על תזונה בריאה, שכן קשה יותר לאזן תרופתית חולי אסתמה הסובלים מהשמנת יתר. אנחנו יודעים שבמהלך חופשת הקיץ רבים נוסעים לחו"ל, ולא תמיד מקפידים על טיפול תרופתי קבוע. לכן לקראת שנת הלימודים חשוב להדריך את ההורים לילדים הקטנים ואת בני הנוער ללקיחת אחריות ולהתמדה בטיפול. איזון של המחלה יאפשר לילדים ולבני הנוער לקיים גם פעילות ספורטיבית מאומצת, ואפילו ספורט אקסטרים, ללא בעיה.
ומה עושים אם לא מצליחים להגיע לאיזון? בהנחיות העולמיות ישנן חמש דרגות של טיפולים. מתחילים עם מרחיבי סמפונות ולאט לאט אם אין שיפור מוסיפים גם סטרואידים ועולים בשלבי הטיפול. אצל מרבית הילדים נשיג שליטה במחלה. רק אצל מעט ילדים, למעשה פחות מ-1%, לא נצליח להשיג איזון בטיפולים הסטנדרטים, ולמרות מיצוי כל אפשרויות הטיפול הילד ימשיך לסבול מהתקפים ומאשפוזים תכופים. בעשור האחרון פותחו טיפולים ביולוגיים, שהם נוגדנים שפועלים נגד חלבונים שונים במסלול הדלקתי בגוף. יש כיום שישה טיפולים ביולוגיים שונים זמינים, שניתנים לחולים בהתאם לסמנים בדם שמצביעים על ההתאמה לטיפול, והתוצאות מבטיחות ונותנות תקווה חדשה לילדים שיכולים להתחיל לנהל חיים רגילים.