אחת השאלות השכיחות שמופנות אליי לאורך השנים היא "איזה לחם בריא לנו? איזה לחם טוב לנו?". 

עם פתיחת שנת הלימודים: כמה מומלץ לשתות, ואיך נגמלים ממשקאות ממותקים?
הקוקטיילים הכי פחות בריאים נחשפים: האם האהוב עליכם ברשימה?
 
החלק הבריא בלחם הוא החיוך שעולה כשמתבוננים על המילים והמחשבות שמתארות ועולות סביבו, כמו: "לחם בריא", "לחם מנחם", "בלי לחם אני לא שבע". קיים שיח רב וההתעסקות סביב נושא הלחם והחיפוש אחר הגילוי החדש של "לחם הקסמים". למען האמת שום לחם לא יודע להבריא אותנו, ובאשר ל"טוב", נכון יותר לשאול "טוב למי?" טוב לאופה? לטחנת הקמח? לנו? והרי עם כל הכבוד לו, ללחם אין את הכישרון או ההכשרה באמת לנחם או לפנק אותנו - אבל כנראה שהורגלנו להאמין כך, ואמונה מנצחת. 

לחם אכן יכול לגרום לשובע מיידי בגלל אינדקס גליקמי גבוה יחסית למזון מלא ולא מעובד (אינדקס גליקמי = מהירות ומידת עליית הסוכר בדם אחרי אכילת המזון), אך מנגד גם לעלייה מהירה חזרה בתחושת התיאבון. במילים אחרות: הוא דווקא עלול להגביר את התיאבון לאורך הזמן.

מדוע הלחם לבדו אינו מקור לבריאות או לאיזון? ההתייחסות כאן היא בעיקר ללחם שעשוי מדגנים (חיטה/ שיפון/ כוסמין/ טף/ שיבולת שועל/ כוסמת...). כלל חיוני בהבנת ההבדל המשמעותי בין "מזון" ל"אוכל" הוא שכל עיבוד מאבד, כלומר הרבה מהערכים התזונתיים החיוניים לתפקוד החיים (גוף-נפש) הקיימים, לדוגמא, בדגן המלא והשלם, אובדים, ולכן לעולם לא נוכל לקבל את מלא הערכים התזונתיים החיוניים של הדגן בקמח שעשוי ממנו - וכאמור כל עיבוד גם מעלה את האינדקס הגליקמי. מכאן שההתעסקות בלחפש לחם "בריא"/מזין מיותרת ואינה מועילה לאיזון. אפשר לומר שהמטרה אינה לקבל לחם מזין אלא שיש בו מינימום חומרים מזיקים, בלי תחליפי סוכר למיניהם, ועדיף בהחלט שהלחם יהיה מדגן שאין בהרכבו גלוטן או שקיים בו פחות גלוטן מאשר בחיטה. גלוטן אינו חיוני לגוף, אך חיוני לתעשייה, מסיבות שונות שלא אפרט כעת. צריכת הגלוטן עלתה מאוד בשנים האחרונות וכך גם עלו מספר חולי הצליאק ואי הסבילות לגלוטן. 

לחם מקמח כוסמין מלא או משיפון מלא יכיל פחות גלוטן מאשר לחם שעשוי מקמח חיטה. נוסף על כך, לחם שנקנה בסופר ונפרס מראש, יכיל לרוב גם חומרים משמרים ואם כתוב עליו שהוא מלא, בהחלט ייתכן שרק 50 אחוז מהקמח שיש בו מלאים. לכן מומלץ לקנות לחם ממאפייה שבה אפשר לברר את הרכב הלחם ולפרוס במקום ובכך לחסוך חומרים משמרים. קיימים  גם לחמים מקמח טף – דגן שמגיע אלינו מאתיופיה. אין בו גלוטן ויש בו 8 חומצות אמינו (חלבון) חיוניות. לחם טף, כוסמת, שיבולת שועל, קינואה, דוחן לא יכילו גלוטן, ולרוב ניתן למצוא לחמים אלו בחנויות טבע ומתכונים לא חסרים ברשתות החברתיות.

תזכורת חיונית: החלק הכי חשוב בלחם הוא לא הלחם עצמו, אלא מה אנחנו שמים עליו ולצדו - זה מה שישפיע לחיוב או לשלילה על השובע, איכות חיינו, החיוניות שנחוש, איזון הסטרס, הירידה במשקל, הבריאות. לא הלחם עצמו. לכן אני מציעה לכם לא לחפש לחם בריאות, לא לאפות לחם בריאות, אלא להקדיש את הזמן ואת תשומת הלב לממרחים ולכל הירקות והמרכיבים שסובבים את הלחם ומצטרפים אליו. תתפלאו לגלות שאט-אט שילוב הלחם בארוחה יכול להפוך גם למיותר.

למכורים ללחם אומר: אכלו את החלה של שבת. מדוע? מכיוון שהלחם הלבן/ החלה ידועים לכם כמזיקים, אולם בחיפוש אחר "לחם בריאות" או אפיית לחם כזה, תקבלו אישור מוסווה לעצמכם לאכול ממנו יותר. הרבה לחם "בריא" לא מספק שום בריאות, אלא גורם לחסרים תזונתיים בשל ירידה בגיוון המזונות, שאמורים למלא את מקומו של הלחם בתפריט. 

לקראת חזרת הילדים לבית הספר, אמליץ בדומה "להמלצת החלה של שבת", אל תתעקשו עם הילדים על פיתה כוסמין, לחמניה מלאה או לחם מלא, תנו להם את הפיתה מקמח לבן ותאפשרו להתעסק עם העיקר: במה אתם ממלאים את הפיתה ואיזה ירק אתם מצרפים ליד. אל תסתכלו בקנקן אלא מה שבתוכו.

אמשיך עם עוד תובנות וטיפים חיוניים מתודעת המזון בשבוע הבא.

הכותבת היא מרצה, מנחת קורסים ומטפלת בתחום תודעת המזון, מחברת הספר "לא משמינים מאוכל" ומפתחת הדרך לחיים: "תודעה מזינה"